כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח |
מ ←פתיח: ויקיזציה, ניסוח |
||
שורה 1:
'''כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון''' (ב[[עברית]]: כל מה שתיקנו חכמים כעין של התורה תיקנו) הוא כלל ב[[הלכה]], לפיו [[תקנת חכמים|תקנות חכמים]], בנויות באותם כללים התקפים בדינים [[דאורייתא]].
הביטוי
ישנם כללים סותרים לכלל זה, בהם ההקלה היא רק באיסורי דרבנן. המפורסם בכללים אלה הוא הכלל [[ספקא דרבנן לקולא]], וכן הכללים [[שאני אומר]], [[הם אמרו והם אמרו]].▼
{{ציטוטון|לפעמים {{מונחון|מיקילינן בדרבנן ואמרינן|מקילים בדיני דרבנן ואומרים}} הם אמרו והם אמרו, ולפעמים {{מונחון|אמרינן|אומרים}} כל דתקון רבנן כעין דאורייתא והדבר תלוי לפי סברת חכמים.}}▼
▲הביטוי שימש גם להדגשת החשיבות של תקנות חכמים וחומרתם, כך למשל בדברי [[הרא"ש]] לגבי דין מדרבנן ב[[איסור אכילת חלב]]
{{הערה|[[פסקי הרא"ש]] ל[[מסכת חולין]] פרק ז סימן ח}}: {{ציטוטון|דאין לזלזל באיסורי דרבנן, דכל דתקון כעין דאורייתא תקון.}}
== הכלל בתלמוד ==
כלל זה מופיע בכמה מקומות ב[[תלמוד]]:
* לגבי [[הגעלת כלים]] – גם כלים שבלעו [[יין נסך]] שאיסורו מדרבנן, טעונים את אותם כללי הגעלה שדרושים להגעלת כלים שאיסורם מהתורה.{{הערה|{{תלמוד בבלי|פסחים|ל|ב}}}}
* לגבי [[קניין (הלכה)|קניין]] על ידי [[קטן (הלכה)|קטן]] – הכללים התקפים לגבי קניינו מדאורייתא הם הכללים הדרושים לקניין על ידו לגבי [[עירוב חצרות]] אף על פי שהוא לצורך מצווה דרבנן.{{הערה|{{תלמוד בבלי|גיטין|סד|ב}}}}
* לגבי [[תרומות ומעשרות]] - אין לעשר ממין אחד של פירות אחד על מין אחר, גם כאשר החיוב הוא מדרבנן, וזאת כעין הדין בדברים החייבים במעשרות מהתורה.{{הערה|{{תלמוד בבלי|בכורות|נד|א}}}}
== סתירה לכלל ==
▲
▲ביישוב לסתירה זו כתב [[החזון איש]] כי הדבר נתון לשיקול דעתם של החכמים כאשר תיקנו את התקנה{{הערה|חזון איש [[דמאי]] סימן טז אות יז ד"ה יו"ד סי' צ"ט}}:{{ציטוטון|לפעמים {{מונחון|מיקילינן בדרבנן ואמרינן|מקילים בדיני דרבנן ואומרים}} הם אמרו והם אמרו, ולפעמים {{מונחון|אמרינן|אומרים}} כל דתקון רבנן כעין דאורייתא והדבר תלוי לפי סברת חכמים.}}
==קישורים חיצוניים==
* {{מיקרופדיה|כל דתקון רבנן כעין דאוריתא תקון}}
==הערות שוליים==
|