תקנת חכמים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון: כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון
שורה 19:
• ב[[תלמוד]] נאמר שסמכות החכמים לתקן תקנות חדשות דוגמת ימי ה[[חנוכה]], נכללת ב[[מצווה לשמוע לדברי חכמים]]: {{ציטוטון|לֹא תָסוּר, מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל|{{תנ"ך|דברים|יז|יא}}}}. הבנה זו אינה מתעלמת מן הקשרה של הפרשה העוסקת בספקות בגופה של התורה, אלא רואה בה ציווי טוטאלי לשים את כף המושלים בידי בית הדין הגדול, כך שגם הסמכות לגזור ולתקן תהיה בידם. אמנם, הרמב"ן חולק ואומר שדרשה זו היא [[אסמכתא (דרשה)|אסמכתא]] בלבד.
 
[[המבי"ט]] כתב כי מקור סמכותם הוא מהלכהמ[[הלכה למשה מסיני]] ({{הערה|קריית ספר, הקדמה, סוף פרק ו')}}.
 
• הרב [[קלמן כהנא]] כתב כי סמכותם של חכמים לתקן ולגזור נובעת מקבלה קדומה של העם לקבל עליהם את גזרותיהם ותקנותיהם. קבלה כללית של האומה היא בעלת תוקף מחייב אף לדורות הבאים, כפי שרואים בכמה מקומות במקרא ({{הערה|חקר ועיון, חלק א', עמ' ל')}}.
 
חכמים שונים דנו בשאלה כיצד תקנות חכמים אינן מתנגשות באיסור "[[בל תוסיף]]" על [[תרי"ג מצוות]] שבתורה. לדעת ה[[רמב"ם]] התשובה לכך היא שתקנות חכמים מותרות משום שהן מוצגות כתקנות חכמים, ולא כאיסור מן התורה.
שורה 27:
==כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון==
{{ערך מורחב|כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון}}
'כל דתקון' הוא כלל ב[[הלכה]], לפיו תקנות חכמים''',''' בנויות באותם כללים התקפים בדינים [[דאורייתא]]. כך למשל לגבי [[הגעלת כלים]], גם כלים שבלעו [[יין נסך]] שאיסורו מדרבנן, טעונים את אותם כללי הגעלה שדרושים להגעלת כלים שאיסורם מהתורה{{הערה|{{תלמוד בבלי|פסחים|ל|ב}}}}.
 
==ביטול תקנות==
שורה 52 ⟵ 53:
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=753 האם יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה? - מסכת יבמות: דפים פט', צ'], מאת הרב ברוך פז, באתר [[ישיבה (אתר אינטרנט)|ישיבה]]
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=3783 ביטול תקנות חכמים בשעת הסכנה - מסכת כתובות: דפים ג' ע"ב ומה' ע"א], מאת הרב אברהם שפירא, באתר [[ישיבה (אתר אינטרנט)|ישיבה]]
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מצוות ותקנות דרבנן|*]]