תולין את הקלקלה במקולקל – הבדלי גרסאות

המקור בהלכה לכלל הוא בהלכות "[[כתם (נידה)|כתמים]]" ב[[נידה]]. לפי ההלכה אם מוצאת אישה בבגדיה כתם של [[דם]], היא [[טומאה|טמאה]] ב[[טומאת נידה]] מדברי חכמים, שמא מקור דם הנידה הוא ממקור דמיה. אמנם חז"ל הקלו בטומאה זו, וקבעו שכאשר קיימת אפשרות סבירה שמקור הדם אינו בגופה אלא במקור אחר, למשל אם עברה באותו יום במקום שבו [[שחיטה|שוחטים]] ("שוק של טבחים"), או שבעלה או היא או בנה התעסקו באותו היום בכתמי דם, תולין את הדם באותו מקור, דין זה נקרא '''תלייה'''.

 

 

אחד מכללי התלייה הוא, שכאשר נמצא הדם במקום שבו שכבו או ישבו שתי נשים, אין מטמאין את שתיהן מספק, אלא תולין את כתם הדם בזו שכבר טמאה קודם לכן, אם ישנה אחת כזו, והשנייה שטהורה אינה טמאה כתוצאה מכתם זה, שהרי תולין לומר שכתם הדם בא מהאשה האחרת, הטמאה.