ריאליזם סוציאליסטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Iradbenisaak (שיחה | תרומות)
מ ניסוח
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=ראו בדף השיחה|נושא=היסטוריה|נושא2=אמנות}}
[[קובץ:Womacka Gemeinschaftsarbeit.jpg |שמאל|ממוזער|250px|[[פסיפס]] על מבנה ב[[מזרחבעיר גרמניה]]אייזנהיטנשטט מ-[[1965]] (אז ב[[מזרח גרמניה|גרמניה המזרחית]]). שילוב אלמנטים תעשייתיים המרכיבים זרוע-ענק של פועל ויונת שלום.]]
'''ריאליזם סוציאליסטי''' הוא סגנון אמנותי בעל [[מטרה (תכלית)|מטרה]] פוליטית, שהיאשל קידום והעמקה של הרעיונות ה[[סוציאליזם]] וה[[קומוניזם]]. זרם זה הנולד ב[[ברית המועצות]] על פי הוראות הממשל אינו אחיד מבחינה טכנית (כמו ה[[אימפרסיוניזם]] לדוגמה) ויכול לבוא בשלל תת-סגנונות, חלקם נושקים ל[[פוטוריזם]], ל[[ריאליזם (אמנות)|ריאליזם]] ואף, ל[[אוונגרד רוסי|אוונגרד הרוסי]] ועוד. המכנה המשותף לכל התת-סגנונות בזרם הריאליזם סוציאליסטי הוא בנייתהבניית האידיאל של האדם העובד, של צפייה לעתיד טוב יותר ועידוד המלאכה ושבח להצלחתה של החברה הקומוניסטית. דמותו ה[[רומנטיזם|רומנטית]] של הפועל הייתהיועדה להוות דוגמה אישית ולרוב בלטו בה תכונות של חוסן גופני ושמחת חיים. האווירה האופטימית של היצירה הייתה די שונה מהגישה ה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליסטית]] שכן לא הציגה את המציאות כפי שהיא אלא כפי שהיא אמורה להיות- כלומר, [[אוטופיה]].
 
הסגנון נוגע בכל סוגי האמנות: [[אדריכלות]], [[ספרות]], [[אמנויות הבמה]] ו[[אמנות פלסטית]].
שורה 10:
[[קובץ:Pavel Globa - Galya of the Birds 1918.JPG|ממוזער|"גליה והעופות", ציורו של [[פבל גלובה]]]]
ברוסיה הצארית התקיימה תקופת פריחה בתחומי האומנות (fin de ciecle). פריחה זו באה לאחר פיגור בתחום לעומת שאר אירופה.
מיד לאחר [[מהפכת אוקטובר]] 1917 השלטונות החדשים החלו לעודד את האמנים לצורך תעמולה והפצה של רעיונות הקומוניזם. בשנים הראשונות הייתה פריחה של סגנונות חדשים באמנות הרוסית: [[אוונגרד]], [[פוטוריזם]], [[קונסטרוקטיביזם (תנועה אומנותית)|קונסטרוקטיביזם]] ואחרים. קבוצות האוונגארד חיפשו לשבור מוסכמות חברתיות, אולם לא בהכרח הזדהו עם המהפכנים הפוליטיים. אולם לא הייתה זו אומנות מגויסת בשלב זה. החל משנת 1925 הלכה וגדלה מעורבותו של השלטון בתרבות ובאמנות. סטלין טען כי על האמנות להיות לא-אליטיסטית ולפיכך יש ליצור דברים פשוטים, ברורים, קצרים, בעלי [[מוסר השכל]]. בשנת 1932, עם סיום תוכנית החומש הראשונה, החליט [[סטלין]] על הצורך בארגון מחדש של כל הזרמים והארגונים באמנות בברית המועצות. נאסרו כל הזרמים שלא תמכו ברעיונות השלטון, ויצירה אמנותית הותרה למעשה אך ורק מתוך איגודים ממשלתיים. נאסרה כל התאגדות של אמנים ונדרש איחודם של האיגודים הקיימים, מטרה שהושגה בהדרגה עד ל-1940. השלטון הקים את "איחוד הסופרים הסובייטים", "איחוד הציירים הסובייטים", "איחוד המלחינים הסובייטים" וכו'. לאחר התבססות הרעיון שגם תחום זה נשלט על ידי הממשל הסובייטי נוצר מושג ה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליזם]] שנבחר בתור הסגנון האמנותי היחיד ויוצרים של אמנות מופשטת ואוונגרדית דוכאו.
 
עצם הגדרת הריאליזם - תיאור מצב כמו שהוא - לא היה נוח לשלטון הקומוניסטי. ספרים של סופרים ריאליסטים מ[[צרפת]], למשל, שתארו את קשיי היום יום של מעמד הפועלים בצרפת, היו אהודים מאוד. אך עיסוק בקשייהם של פועלי ברית המועצות לא הותר ולכן הפך הריאליזם הסוציאליסטי לתיאור מצב אוטופי, עתידני: ייצוג הרצוי ולא המצוי. הנושאים שהוצגו: האדם הפשוט, הפועל או האיכר, מלאי אופטימיות, נושאים מבט אל העתיד. הציורים היו מלאי צבע לרוב. בתחום הפיסול בולטים פסלי מנהיגים וגיבורים ובאדריכלות, הנושקת לסגנון [[אדריכלות נאצית|האדריכלות הנאצית]], בנייה של "ארמונות תרבות".
שורה 18:
לאחר מות סטלין הייתה הפשרה מסוימת בשליטת הממשלה על האמנות, אך לזמן קצר בלבד. בתקופת [[ליאוניד ברז'נייב]] מספר אמנים בולטים שלא היו מוכנים להתיישר עם הקו הרשמי באמנות הוגלו מחוץ לגבולות [[ברית המועצות]].
 
רק בתקופת ה[[פרסטרויקה]] החלו לצאת לאור יצירות אשר דוכאו במשך שנים ארוכות, ורובוכן האמניםאמנים הגוליםגולים רבים חזרו ל[[רוסיה]].
 
== ראו גם==