טוטו – הבדלי גרסאות

הימורי כדורגל בישראל הופעלו לראשונה על ידי העיתון "ספורט ישראל", שפרסם ב-14 באוגוסט 1951 טור ניחושים בן 12 משחקים, שנקרא בשם "נחשון". הטור פורסם ביום שני, והקוראים התבקשו לגזור אותו ולשלוח למשרדי המערכת בתל אביב עד ליום חמישי. כבר בשבוע הראשון השתתפו במפעל מאות מהמרים. ביוני 1955 המליצה לממשלה ועדה בראשותם של יצחק בן-אהרון ושלום זיסמן, ועדה שהוקמה כדי לבחון דרכים לקידום הכושר הגופני של בני-הנוער, להקים את ה"ספורטוטו" לפי מודל הטוטו האירופי, שההכנסות משמשות כמימון לקידום הספורט{{הערה|{{מעריב||יונהגו התערבויות "טוטו"? הוגשה תכנית לועדת הכנסת לחינוך הגוף|1954/08/01|00403}}}}{{הערה|שם=גלובס|}}. אך תחילה [[מפעל הפיס]] ו[[משרד האוצר]] התנגדו להקמת מפעל הגרלות מתחרה לפיס בטענה שהשוק בישראל קטן מדי{{הערה|{{דבר||לא יתירו מפעלי הגרלה נוספים|1955/03/30|00305}}}}.

סביב משחק זה התפתחה תעשייה של מומחים וחברות המציעות אסטרטגיה חכמה להימורים המבוססותהמבוססת על סטטיסטיקות של הקבוצות, עדכונים בנוגע לסגל השחקנים (פצועים, מורחקים וכו') ועוד. בעיתוני הספורט של יום חמישי נוהגים לפרסם את המלצותיהם של [[כדורגלן|כדורגלני]] עבר בנוגע למשחקים, במטרה לסייע למהמרים בניחוש התוצאות.

== הארגון ארגון==

מינואר 2019, מליאת המועצה (ה[[דירקטוריון]]) כוללת 7 חברים:{{הערה|[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2020/71A/2020-71A-101-Taagidim-part2.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1 מבקר המדינה, דוח שנתי 71א 2020 - היבטי ממשל תאגידי בחמישה תאגידים ציבוריים]}} נציגי ציבור ונציגי הממשלה (משרדי ה[[משרד הספורט|ספורט]] וה[[משרד האוצר|אוצר]]). עד הקמת המועצה הלאומית ב-2013 על ידי [[שרת התרבות והספורט]], [[לימור לבנת]], כללה מליאת מועצת הטוטו 18 חברים. חברי המליאה ממונים לשלוש שנים ע”י השרים הממונים על ביצוע החוק: שר התרבות והספורט ושר האוצר. יו”ר המועצה הוא נציג הציבור.