משתמש:Avneref/מדע/פיזיקה/מסע לתודעת הטבע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 79:
 
==יקום אינפלציוני==
בעיות עם מודל היקום המתפשט: '''האופק; הבדלים''' (קטנים! 1 ל-???) '''באחידות החומר''', שאיפשרו הצטברות (Clustering); '''היפרדות 4 הכוחות היסודיים; המונופול המגנטי; ה'''? (כולן נפתרות ע"י האינפלציה)
'''בעיית האופק''': איך ייתכן שטמפרטורת היקום אחידה כל כך - לא היה מספיק זמן לאור להגיע לכל נקודה; [[אלן גות']] הציע: [[אינפלציה קוסמית]], שקרתה אחרי שהאור איחד את הטמפרטורה (שהייתה <math>10^{28}</math> מעלות [[קלווין]], בזמן <math>10^{-35}</math> שניות): היקום התנפח מ- <math>10^{-26}</math> מ' (קטן פי <math>10^{11}</math> מפרוטון) עד כ-<math>10^{-1}</math> מ' (גודל של אשכולית?); זהו פתרון חלקי, כי אין הסבר לאינפלציה. [[משתמש:Avneref/פיסיקה/המפץ הגדול#פתרונות שהוצעו]] גם אצל: [[משתמש:Avneref/מדע/מייקל ברוקס#אחרית דבר]]
 
'''בעיית האופק''': איך ייתכן שטמפרטורת היקום אחידה כל כך - לא היה מספיק זמן לאור להגיע לכל נקודה; [[אלן גות']] הציע: [[אינפלציה קוסמית]], שקרתה אחרי שהאור איחד את הטמפרטורה (שהייתה <math>10^{28}</math> מעלות [[קלווין]], בזמן <math>10^{-35}</math> שניות): היקום התנפח מ- <math>10^{-26}</math> מ' (קטן פי <math>10^{11}</math> מפרוטון) עד כ-<math>10^{-1}</math> מ' (גודל של אשכולית?); זהו פתרון חלקי, כי אין הסבר לאינפלציה. [[משתמש:Avneref/פיסיקה/המפץ הגדול#פתרונות שהוצעו]] גם אצל: [[משתמש:Avneref/מדע/מייקל ברוקס#אחרית דבר]]
 
ז'ואו מז'ואז'ו {{אנ|João Magueijo}} ואנדרס אלברכט {{אנ|Andreas Albrecht}} הציעו פתרון ללא אינפלציה, במחיר הפרה של גבול מהירות האור, למשך זמן קצר. תומכים: אמלינו קמליה {{אנ|Giovanni Amelino-Camelia}}; [[אנדריי לינדה]]: הרחיב את הרעיון של גות' לאינסוף יקומים הנולדים זה מזה, לרעיון שמתיישב עם היחסות הכללית, [[מכניקת הקוונטים]] ו[[תורת המיתרים]]; וגם מסביר את התחלת האינפלציה, כפרץ של אנרגיה מ[[בוזון היגס|שדה היגס]]. [[רוברט בראוט]] {{אנ|Robert Brout}}, [[פרנסואה אנגלר]], [[פיטר היגס]] ואחרים (גורלניק, הייגן, קיבל) חזו את [[בוזון היגס]] ב-1964, כחלקיק נושא כוח ([[בוזון]]) שמקיים אינטראקציה עם [[פרמיון]]ים ונותן להם [[מסה]]. ב-2012 הכריזו 2 קבוצות בלתי-תלויות ב-[[CERN]] על גילוי חלקיק מתאים; ב-2013 הודיעו על סבירות גבוהה לגילוי בוזון היגס, אנגלר והיגס קיבלו את הנובל.