הפצצה טקטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 10:
ב[[מלחמת העצמאות]] היה על [[חיל האוויר הישראלי]] לספק פתרונות יצירתיים כדי להשיג מטוסי קרב ואף להכשיר [[מטוס תובלה|מטוסי תובלה]] למשימות תקיפה. ב-[[10 במאי]] [[1948]] חיילים מ[[חטיבת הראל]] המרותקים בבסיסו של הר בית מחסיר (היום [[בית מאיר]]) חיכו להפצצה של מטוס "[[נורסמן]]", שהותאם לשאת מיכל נפץ במשקל של 200 קילוגרם. המטוס בא בפעם השנייה שכן יום לפני כן הטייסים לא הצליחו לזהות את המטרה, באותו יום המטוס הצליח לזהות את המטרה ואף הכריז על כניסה ליעף הפצצה, אך נעלם בין צמרות העצים. לאחר זמן מה נמצאו גופות הצוות ושרידי המטוס והתגלה שהמטוס התרסק מסיבה לא ידוע בהר דיר עמר, ההר נקרא [[הר הטייסים]] ובמקום נבנה גלעד.
ב-[[29 במאי]] 1948 ארבעה מטוסי [[אוויה S-199]] (באותו זמן מטוסי הקרב היחידים בשירות החיל) תקפו את הטור מצרי סמוך לג'סר איסדוד. לתקיפה הזאת הייתה השפעה גדולה על המורל של החיילים המצרים ולאחר שפוצץ [[גשר עד הלום]] הכוחות המצרים התחפרו במקומם והתקדמותם נבלמה. {{הפניה לערך מורחב|מבצע פלשת}}
ב[[מלחמת ששת הימים]] מטוסי ה[[פוגה מגיסטר]] שימשו לתקיפת השריון המצרי, ביום הראשון למלחמה הפוגות התקיפו מערך תותחי ארטילריה, המטוסים הצליחו להשבית את הסוללות ואפשרו לכוחות הישראלים לכבוש את [[סיני]] בלי אבדות משמעותיות. לאחר שהחזית הדרומית יצאה מטווח הפוגות הן שובצו לתקיפת השריון ה[[ירדן|ירדני]], ותרמו רבות להגנת ירושלים.
בתחילת [[מלחמת שלום הגליל]] יצא [[חיל האוויר הישראלי]] למבצע [[ערצב 19]] שמטרתו הייתה חיסול ה[[נ"מ]] ה[[סוריה|סורי]] ב[[לבנון]]. במהלך המבצע [[מל"ט]]י [[זהבן (כטב"ם)|זהבן]] דימו מטרות ל[[מכ"ם|מכ"מים]] ול[[טיל קרקע אוויר|טק"א]] הסורי וכאשר זוהו עמדות הנ"מ הן הותקפו בטילי [[AGM-78]] המתבייתים על קרינת מכ"ם. המבצע נחל הצלחה גדולה, והראה שהתמודדות עם עמדות כגון [[SA-6]] ו-[[SA-8]] שבימי [[מלחמת יום הכיפורים]] הביאו לאבדות כבדות לחיל האוויר, אפשרית ומעשית.
שורה 32:
===מטוסים===
מטוסים שתוכננו לשמש לתקיפה היו צריכים להיות ממוגנים ושרידים יותר, ולרוב תוכננו להיות איטיים יותר ממטוסי קרב אחרים. בימי מלחמת העולם השנייה מטוס ה-Il-2, שכונה בידי הגרמנים "אימת ה[[פאנצר]]", היה ממוגן ומטוסי קרב גרמנים התקשו להפיל אותו. פיתוח מטוסי קרב על סילוניים תרם גם לרעיון של מטוס תקיפה על קולי כגון ה-F-105 שהתקיף מטרות אסטרטגיות וטקטיות (כולל משימות [[ויילד ויזל]]) וה-[[F-4 פנטום]] אך הם לא היו מיטביים למשימות סיוע אווירי. במקומם הצטיינו מטוסי תקיפה איטיים כגון ה-A-1 וה-[[A-4 סקייהוק]]. מגמה זאת המשיכה גם עם פיתוח מטוסי תקיפה תת-קוליים כגון ה-A-7 ויותר מאוחר ה-[[A-10 ת'נדרבולט II]] שהצטיין בשרידות נוכח המיגון הכבד, פשטות ההטסה, ויתירות במערכות קריטיות. התותח האוטומטי שלו ([[GAU-8 אוונג'ר]] ב[[קליבר]] 30 מילימטר) יוצר במיוחד ל[[נגד טנקים|תקיפת שריון]]. בברית המועצות המגמה לייצור [[מטוס תקיפה]] לסיוע אווירי זול, איטי וממוגן הוליד את ה-Su-25 המשרת במגוון חילות [[ברית ורשה]] והמזרח התיכון.
בימינו ישנם [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] רב-משימתיים כמו ה-[[F-16 פייטינג פלקון]] שיכולים אף לשמש למשימות תקיפה והפצצה, כולל שיגור חימוש מונחה מדויק. מטוס ה-[[F-15 איגל]] נועד במקור להשגת [[עליונות אווירית]] אך [[חיל האוויר הישראלי]] השתמש בו גם ל[[מבצע רגל עץ|הפצצת מטה אש"ף בתוניס]] ב-[[1985]] והוכיח שה-F-15 יכול לשמש גם כמטוס תקיפה והפצצה. גרסת F-15E סטרייק איגל היא שיפור של ה-F-15 שנועדה לשפר את יכולתו של ה-F-15 בתקיפת מטרות קרקע והפצצה.
| |||