כשרות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 197:
בשנת 2014 עתרו שני מסעדנים ל[[בג"ץ]] בדרישה שיותר להם להציג בבית העסק שלהם הצהרה בדבר כשרות האוכל, גם ללא תעודה רשמית של הרבנות, אלא בהסתמכות על גורמים אחרים. בשנת 2018 התקבלה החלטת בית המשפט, שנתנה פרשנות מקלה ל[[חוק איסור הונאה בכשרות|חוק איסור ההונאה בכשרות]], שהתירה תעודת הצהרה בה מחויבים לציין שזוהי אינה תעודת כשרות מטעם הרבנות אלא הצהרה עצמית (אולם ניתן לציין את הגורם המפקח). בנוסף, אסר בית המשפט על שימוש בתעודה בשורש כ.ש.ר ובמילים "השגחה", "הלכה" ו-"מהדרין"{{הערה|שם=שינוי מדיניות האכיפה של הרבנות}}.
 
בהמשך שנת 2018 הקים [[ארגון רבני צהר]] מערך דמוי-[[כשרות צהר|מערך דמוי-כשרות]]. אף על פי כן, בשלב זה פרשה הרבנות את פסיקת בג"ץ לחומרה, ורשמה [[קנס]]ות כספיים לעסקים שהציגו תעודות דמויות-כשרות אלו{{הערה|שם=שינוי מדיניות האכיפה של הרבנות}}.
 
בספטמבר 2020 עדכנה הרבנות הראשית את מדיניות האכיפה הרשמית שהיא מציגה לציבור, והתאימה את מדיניותה לפסיקת בג"ץ, בנימוק שהתקשתה למצות את הדין עם העבריינים שקנסה, בעקבות ריבוי הפרשנויות של החוק. במדיניות החדשה תתיר הרבנות הצגת הצהרות בבתי עסק, בהתאם למגבלות שקבע בג"ץ, עם תוספת האיסור לשימוש במילה "תעודה"{{הערה|שם=שינוי מדיניות האכיפה של הרבנות}}.