עקיבה יוסף שלזינגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 40:
לאחר שסייר בסביבות [[חברון]] יחד עם [[דוד גוטמן]], יהודי [[עושר|עשיר]] מ[[הונגריה]], כתב: "באנו וראינו מה שלא פיללנו לראות בארץ ישראל: עשרים וששה [[הר]]ים פוריים ו[[יער]]ות [[עץ|עצים]] צומחים עליהם. בין ההרים משתרע [[מישור (גיאוגרפיה)|מישור]] פורח ובשני מקומות מצאנו גם [[חורבה|חורבות]] עתיקות ובהם [[עמוד]]ים עתיקי ימים מאוד. [[תפילה|התפללתי]] שם [[שחרית]] ו[[תפילת מנחה|מנחה]] וגם [[תפילת ערבית|מעריב]] ומעולם לא כיוונתי את לבי כמו בתפילה ההיא ואפילו לא ב[[יום הכיפורים]], דמעות זלגו מעיני ב[[זיכרון|זכרי]] מה [[אבדן|אבד]] לנו. אי אפשר לי לתאר כלל את המקומות האלה, העזובים מבניהם זה אלפי שנים, כיצד הם לובשים גיל בשוב אליהם יהודים".{{מקור}}
 
בעקבות פעולות אלו, [[חרם (נידוי הלכתי)|הוחרם]] ו[[נידוי (הלכה)|נודה]] על ידי רבני ירושלים. הוא מצא לו ידידי נפש בין ה[[יהדות ספרד|ספרדים]] ובהם רבה של [[חברון]], הרב [[אליהו סלימאן מני]]. באמצעותו הגיעה אליו הצעה לרכישת ארבעת אלפים [[דונם]] ליד חברון. יחד עם גוטמן, כשבהמשך הצטרף אליהם [[יהושע שטמפפר]], ניסה לבצע את הרכישה, שנודעה גם לרב [[יהודה אלקלעי]] - שתמך בה ברבים, אולם הרכישה [[כישלון|נכשלה]]. הרב שלזינגר לא הרפה מקנייה זו גם לאחר שנקנתה כבר אדמת [[פתח תקווה]]. הוא עזר להתיישב ב[[קבר יוסף]], [[קבר רחל]] ו[[יריחו]] ורכש אדמות ב[[פתח תקווה]] עם גוטמן ויואל משה סלומון, בעידודו ובסיועו של חמיו, הרב ליכטנשטיין{{הערה|1='''ברית עולם''' (האחרון), דף מט ע"א.}}. את האדמות שקנו פיצלו למאה חלקות ומכרו אותן ליהודים שרצו לעסוק ב[[חקלאות]]. הוא עיבד את נחלתו, ואף העלה ממנה עשרים גמלים טעונים [[תרומות ומעשרות|מעשרות]] לירושלים, וחילק מעשר ראשון ל[[כהן|כוהנים]] ו[[לוי (יהדות)|לוי]]ים, ומעשר עני לעניים{{הערה|1='''ברית עולם''' (האחרון), דף ס"ח ע"א.}}.
 
בשנת תר"ל (1869–1870) הוא ניסח תוכנית ותקנות לניהול [[מדינה]] יהודית ברוח ה[[הלכה]], ואף תוכנית להקמת כוח מגן צבאי ובו גדודים בשמות "שומריאל" ו"לוחמיאל"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/22390 '''חברת מחזירי עטרה ליושנה עם כולל העברים'''], [[ה'תרל"ג]] ([[1873]]).}}.