עקיבה יוסף שלזינגר – הבדלי גרסאות

הוא שלח שליח לחו"ל לקבל את תמיכתם של הרבנים בתוכנית להקמת [[מושבה|מושבות]], ורבנים רבים נענו לו וכתבו מכתבי תמיכה, ביניהם [[שמעון סופר (מכתב סופר)|הרב שמעון סופר]], הרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב)|יקותיאל יהודה טייטלבוים]], והרב [[שלמה גאנצפריד]]{{הערה|1='''תורת יחיאל''' מהדורת תשל"א, לתולדות רבינו המחבר, עמ' כ"ח - ל.}}.

 

 

בעקבות פעולות אלו, [[חרם (נידוי הלכתי)|הוחרם]] ו[[נידוי (הלכה)|נודה]] על ידי רבני ירושלים. הוא מצא לו ידידי נפש בין ה[[יהדות ספרד|ספרדים]] ובהם רבה של [[חברון]], הרב [[אליהו סלימאן מני]]. באמצעותו הגיעה אליו הצעה לרכישת ארבעת אלפים [[דונם]] ליד חברון. יחד עם גוטמן, כשבהמשך הצטרף אליהם [[יהושע שטמפפר]], ניסה לבצע את הרכישה, שנודעה גם לרב [[יהודה אלקלעי]] - שתמך בה ברבים, אולם הרכישה [[כישלון|נכשלה]]. הרב שלזינגר לא הרפה מקנייה זו גם לאחר שנקנתה כבר אדמת [[פתח תקווה]]. הוא עזר להתיישב ב[[קבר יוסף]], [[קבר רחל]] ו[[יריחו]] ורכש אדמות ב[[פתח תקווה]] עם גוטמן ויואל משה סלומון, בעידודו ובסיועו של חמיו, הרב ליכטנשטיין{{הערה|1='''ברית עולם''' (האחרון), דף מט ע"א.}}. את האדמות שקנו פיצלו למאה חלקות ומכרו אותן ליהודים שרצו לעסוק ב[[חקלאות]]. הוא עיבד את נחלתו, ואף העלה ממנה עשרים גמלים טעונים [[תרומות ומעשרות|מעשרות]] לירושלים, וחילק מעשר ראשון ל[[כהן|כוהנים]] ו[[לוי (יהדות)|לוי]]ים, ומעשר עני לעניים{{הערה|1='''ברית עולם''' (האחרון), דף ס"ח ע"א.}}.