קבלן כוח אדם – הבדלי גרסאות

הגהה
מ (הוספת קישור לחוק הזכות לעבודה בישיבה)
(הגהה)
 
יש להבחין בין העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם ובין העברת משימות ל[[מיקור חוץ]]. ההבדל המהותי בין השניים הוא בשאלת הניהול היומיומי של העובד. בהעסקה באמצעות קבלן כוח אדם, המעסיק בפועל הוא המנהל את פעילותו של העובד, ואילו בהעברת משימות למיקור חוץ, הגוף המבצע את המשימה הוא המנהל את פעילותו של העובד.
ב-[[7 בנובמבר]] [[2011]] פתחה [[ההסתדרות]] בשביתה במשק שמטרתה לצמצם את היקף העסקת עובדי הקבלן במגזר הציבורי (בעיקר עובדי השמירה והניקיון, המועסקים באמצעות חברות קבלן). בהוראת [[בית הדין לעבודה]] נפסקה השביתה לאחר מספר שעות{{הערה|{{הארץ|חיים ביאור|לקראת שביתה: הסתיימה ללא תוצאות הפגישה בין נציגי האוצר וההסתדרות|1.1557852|5 בנובמבר 2011}}}}. ב-[[8 בפברואר]] 2012 פתחה שוב ההסתדרות בשביתה לאור אי התקדמות במשא ומתן עם משרד האוצר על שיפור תנאי עובדי הקבלן{{הערה|{{הארץ|מוטי בסוקו חיים ביאור|נתניהו: "שביתה לא תפתור את בעיית עובדי הקבלן"|1.1636192|7 בפברואר 2012}}}}. בדצמבר 2012, נחתם הסכם בין יו"ר ההסתדרות עופר עיני שרושר האוצר [[יובל שטייניץ]] לפיו שכר עובדי הקבלן יוצמד לשאר עובדי מגזר הציבורי{{הערה|{{TheMarker|חיים ביאור|שטייניץ ועיני חתמו: "שכר עובדי הקבלן יוצמד למגזר הציבורי"|1.1879330|4 בדצמבר 2012}}}}.
 
ביולי 2015, נחתם הסכם בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לבין שר האוצר משה כחלון, במסגרתו 15 אלף עובדי קבלן במגזר הציבורי עברו למתכונת של העסקה ישירה, וישופרו תנאי העסקתם של כ–30 אלף עובדי קבלן אחרים{{הערה|{{TheMarker|חיים ביאור|האפליה של עובדי הקבלן תימשך - רק 15 אלף מהם יועברו להעסקה ישירה|1.2687878|20 ביולי 2015}}}}.