ירושה (משפט עברי) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת פרמטר ראשון תקני בתבנית:רמב"ם (תג) |
מ הוספת קישור למדרבנן |
||
שורה 21:
מיסודות דיני הצוואה, שכל צוואה המנוגדת לסדר הירושה האמור בתורה, תקפה רק אם היא מנוסחת ב"לשון של (הענקת) מתנה" - אך לא אם היא מנוסחת ב"לשון של (הורשת) ירושה", אלא אם כן: האדם אשר לו מזַכָה הצוואה, ממוקם - לפי סדר הירושה שבתורה - לא-נמוך יותר מאלו שהיו אמורים לרשת לולי הצוואה, ואז הצוואה תקפה גם אם נאמרה בלשון ירושה - אלא ש"אין דעת חכמים נוחה" מצוואה שכזו כשהיא מקפחת חלק מהיורשים המסודרים בתורה בדרגתו של זה אשר לו מְזַכָּה הצוואה.
===דיני ירושה מדרבנן===
עוד קיימים דיני ירושה מ"דרבנן": למשל, לפי תקנת חז"ל, [[גר צדק]] יורש את הורהו הגוי. עוד תיקנו חז"ל שכאשר יהודי מת ונכסיו מועטים אז בנותיו מקבלות את הירושה ובניו נותרים לחזר על הפתחים, בעוד שכאשר נכסיו מרובים אז בנותיו מקבלות מן הירושה את החלק המספיק לפרנסתן (וגם כעשירית מהירושה לצורך נדוניותיהן) ובניו מקבלים את השאר. באשר לירושה המועברת לְבן הזוג - חז"ל נחלקו בשאלה האם מקורה מהתורה או רק [[מדרבנן]].
במשפט העברי מפורטים גם דיני ירושה נוספים הקשורים לתחומים רבים אחרים שאינם נושקים לנושא הקלאסי הנדון בתורה, שהוא נושא סדר הירושה. רובם של דינים נוספים אלו (ושל שאר דיני ירושה המבארים את אלו המפורשים בתורה), נדונים לראשונה ב[[מסכת בבא בתרא]] פרקים שמיני ותשיעי{{הערה|חל מדף [[s:בבא בתרא קח א|קח]].}}, וכן ב[[מסכת כתובות]], בעיקר בהקשר של זכויות בן הזוג.
| |||