סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
אסכולה של מומחים ב[[משפט בינלאומי פומבי|משפט בין לאומי]] רואה{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=oVsjNzXojCM&feature&t=6m15s לא החלטה 181] היא הבסיס ללגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל אלא ההחלטה בוועידת סן רמו ותיקופה ב[[מגילת האומות המאוחדות]], פרק 12, סעיף 80}} בסעיף 80 המתקף את החלטות [[ועידת סן רמו]] (1920) ואת מנדט חבר הלאומים כלגיטימציה, מבחינת משפט העמים, לכינונה של מדינת ישראל ולאו דווקא [[החלטה 181]], [[הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון#מעמד שטחי יהודה ושומרון על פי המשפט הבינלאומי|שלא הגיעה לידי מימוש, ועל כן פקעה]] ולא קנתה אחיזה במשפט הבינלאומי. באופן דומה, אסכולה זו גורסת ש[[יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן|הסיפוח הירדני של יהודה ושומרון]] ב־[[1950]] פקע בשנת 1988 עם [[ניתוק הזיקה]], ועל כן עדיין עומדת בתוקפה הצהרת בלפור מ־1917 שיעדה את שטחי יהודה ושומרון למדינה יהודית{{הערה|דוקטרינה זו ידועה כ-"אוטי פוסידטיס יוריס" – uti possidetis iuri – כלומר, "אתה מחזיק על-פי חוק", אלא אם קרה משהו ששינה את הגבול באופן חוקי הגבול שהיה הוא הגבול שיהיה - מדינת ישראל היא היורשת של הגבולות המנדטוריים. מתוך, יוג'ין קנטרוביץ', [http://mida.org.il/2014/06/16/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/ '''קרים, החוק הבינלאומי והגדה המערבית'''], אתר מידה, 16.6.2014}}.
 
עם זאת, הדעה הרווחת בקרב משפטנים היא ש[[תוכנית החלוקה|תוכנית החלוקה והחלטה 181 של האו״ם,]] החליפו החלטות קודמות בעניין ארץ ישראל, והיא מה שנותן תוקף משפטי להקמתה של [[ישראל|מדינת ישראל]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[רות גביזון]]|שם=שישים שנה להחלטת
כ״ט בנובמבר 1947
החלטת החלוקה והמחלוקת סביבה:
מקורות ועיונים|מקום הוצאה=|מו"ל=מרכז מציל״ה|שנת הוצאה=2009|קישור=http://www.metzilah.org.il/webfiles/fck/file/novemberfinal.pdf}}</ref>. לפי טענה זו, החלטה אשר מתקבלת באו״ם אינה הופכת בלתי-תקפה, גם אם הצדדים הנוגעים להחלטה אינם מוכנים לקבל אותה.
 
==נוסח==