הבדלים בין גרסאות בדף "ההתפרצות המינואית"

(←‏ההתפרצות: הרחבה)
ההתפרצות האדירה וההתרוקנות מנפח כל כך רב של חומר הביאה באחת לקריסתו של ההר, מה שיצר חלל ענק במרכזו של הר הגעש, חללים מסוג זה מכונים [[קלדרה]]. המיוחד שהיה בקלדרה זו, שקרקעיתה הייתה כ- 400 מ' מתחת לפני הים, היות שהיא נוצרה באי, ובבת אחת נשפכו כ-25 מיליארד מטרים מעוקבים מים אל תוך החלל. כתוצאה מכך, צלעות הר הגעש התמוטטו בקטעים שונים והאי הגעשי התפרק למספר איים קטנים, המקיפים את הקלדרה. איים אלה מוכרים לנו היום בתור איי סנטוריני.{{הערה|שם=קרמון 3}}
החלק שנותר מהאי כוסה שכבת אפר עמוקה, האפר הגעשי נישא ברוח למרחק של עד כ-1200 ק"מ, וכתוצאה מכך שררה אפלה כבדה למשך זמן מה באזורי ההתפרצות.
 
מחקר על-ידי משלחת בינלאומית של מדענים ב-2006 גילה שההתפרצות המינואית הייתה רבת עוצמה אף יותר משהיה מקובל עד אז. [[התפרצות געשית#מדד התפרצות געשית|מדד ההתפרצות]] שלה מוערך כ-7, ואם הערכה זו נכונה היא פלטה לאטמוספירה עד פי ארבע חומר מהתפרצות [[קרקטואה]] בשנת 1883, התפרצות בעוצמה 6. רק ארבע התפרצויות נוספות במהלך ההיסטוריה פלטו לפי ההערכה יותר חומר: ב[[הר טמבורה]] בשנת 1815, באי [[לומבוק]] בשנת 1257, ב[[הר פאקטו]] בשנת 946, וב[[אגם טאופו]] בשנת 180.
 
==ארכאולוגיה==