ויקיפדיה

ט"ו בשבט (מועד) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
לא היה הגון מצדך במקום לעשות את זה בעצמך כל הרשת מלאה בזה מקורות רשמיים ומי שכתב את זה לא המציא את זה בויקי
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Dayr_Aban_Almond_Tree.JPG|שמאל|ממוזער|200px|פריחת [[שקד מצוי|עץ שקד (השקדייה)]] בסמיכות לחג מסמלת את בואו שלבוא החג בשירי הילדים]]
[[קובץ:CHILDREN PLANTING TREES ALONG THE "KEREN KAYEMET" BOULEVARD IN TEL AVIV, DURING "TU BISHAVT". ט"ו בשבט בתל אביב. בצילום, ילדים נוטעים עצים לאורך שדרות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים נוטעים עצים לאורך [[שדרות בן-גוריון (תל אביב)|שדרות קרן קיימת לישראל]] ב[[תל אביב]] (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט [[תרצ"ו]] ([[1936]])]]
[[קובץ:Paper-bag for Tu-Bishvat.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דף מעוצב לחנוכה 1920.]]
[[קובץ:Paper-bag for Tu-Bishvat.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שקית נייר לפירות ט"ו בשבט, מתנת [[ועד הצירים]] לילדי [[ירושלים]] לכבוד תהלוכת הנטיעות בט"ו בשבט [[תר"פ]] ([[1920]]), שאורגנה על ידי סניף המורים בירושלים]]
[[קובץ:Tu Bishvat Poster 1927 C SH 029.png|200px|ממוזער|כרזה של הסתדרות המורים - הזמנה לנטיעות לכבוד ט"ו בשבט, 1927 לערך]]
'''ט"ו בשבט''', בלשון ה[[משנה]] '''ראש השנה לאילן''',{{הערה|{{משנה|ראש השנה|א|א}}}} הוא [[חג|מועד]] ב[[הלוח העברי|לוח העברי]], המציין [[ראשי שנים ביהדות#חמשה עשר בשבט|ראש השנה]] למניין השנים של [[עץ פרי|פירות האילן]] ב[[ארץ ישראל]].▼
 
▲'''ט"ווּ בשבט''', בלשון'''חמישה-עשר ה[[משנה]]בשבט''', '''ראש השנה לאילנות''' או '''ראש השנה לאילן''', (בלשון ה[[משנה]]){{הערה|{{משנה|ראש השנה|א|א}}}} הוא [[חג|מועד]] ב[[הלוח העברי|לוח העברי]] המצוין ביום [[ט"ו בשבט|ט"ו בחודש שבט]], המצייןומציין את [[ראשי שנים ביהדות#חמשה עשר בשבט|ראש השנה]] למניין השנים של [[עץ פרי|פירות האילן]] ב[[ארץ ישראל]].
לציון זמן זה כראש-שנה ישנה השפעה על וקיום ה[[מצוות התלויות בארץ]], הנוהגות▼
ב[[פרי|פירות האילן]]. חלקן תלויות בגיל העץ, כגון: [[איסור ערלה|ערלה]] ו[[נטע רבעי]], וחלקן תלויות בשנה באופן כללי, כגון: [[ביכורים]], [[מעשר שני]] ו[[מעשר עני]]. בשל מרכזיותו של התאריך בהקשר לחיבת הארץ וקדושתה קיבל יום זה משמעויות רבות לאורך השנים.▼
 
▲לציון זמן זה כראש-שנה ישנה השפעה על וקיום ה[[מצוות התלויות בארץ|המצוות התלויות בארץ]], הנוהגות
[[מנהג (יהדות)|נהוג]] לאכול ביום זה מפירות ארץ ישראל, במיוחד מפירות [[שבעת המינים]], ויש הנוהגים לערוך בו "[[סדר ט"ו בשבט]]".{{הערה|על פי נוסח "תיקון פרי עץ הדר", נוסחים מודרניים של התנועה הציונית או מסורות קהילתיות אחרות.}}▼
▲ב[[פרי|פירות האילן]]. חלקן תלויות בגיל העץ, כגון: [[איסור ערלה|ערלה]] ו[[נטע רבעי]], וחלקן תלויות בשנה באופן כללי, כגון: [[ביכורים]], [[מעשר שני]] ו[[מעשר עני]]. בשל מרכזיותו של התאריך בהקשר לחיבת הארץ וקדושתה קיבלזכה יום זה משמעויותלמשמעויות רבות לאורך השנים.
 
▲[[מנהג (יהדות)|נהוג]] לאכול ביום זה מפירות ארץ ישראל, במיוחד מפירות [[שבעת המינים]], ויש הנוהגים לערוך בו "[[סדר ט"ו בשבט]]".{{הערה| (על פי נוסח "תיקון פרי עץ הדר",{{הערה|שם=פרי עץ הדר}} נוסחים מודרניים של התנועה הציונית או מסורות קהילתיות אחרות).}}
מכיוון שמאפייניו ה[[הלכה|הלכתי]]ים של החג ייחודיים ל[[ארץ ישראל]], לא באו הללו לידי ביטוי ב[[יהדות התפוצות|קהילות ישראל]] ב[[גלות (יהדות)|גולה]] אלא ברמז וסימן בלבד, יש שנהגו לאכול פירות שגדלו בגולה המזכירים את פירות הארץ ולכוון לפירות ארץ ישראל או לאכול מפירות שהובאו משומרים מהארץ כגון בצורת פירות יבשים.▼
 
▲מכיווןמאחר שמאפייניו ה[[הלכה|הלכתי]]ים של החג ייחודיים ל[[ארץ ישראל]], הם לא באו הללו לידי ביטוי ב[[יהדות התפוצות|קהילות ישראל]] ב[[גלות (יהדות)|גולה]] אלא ברמז וסימן בלבד, יש שנהגו לאכול פירות שגדלו בגולה המזכירים את פירות הארץ ולכוון לפירות ארץ ישראל או לאכול מפירות שהובאו משומרים מהארץ כגון בצורת [[פירות יבשים]].
בתקופת ה[[עליות מראשית הציונות ועד קום מדינת ישראל|עליות שלפני קום המדינה]] היה בט"ו בשבט רושם מיוחד של חגיגה בסימן התעוררות האומה לתחיית [[היישוב]] ב[[ארץ ישראל]].{{הערה|1=אגרות ראי"ה ח"ב, עמ' סא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26909&st=&pgnum=66 לצפייה בHebrewBoBook.org]}} כיום מצוין ט"ו בשבט גם כמעין חג [[טבע]], ורבים נוהגים לציין אותו ב[[שתילה|נטיעת]] עצים ובעיסוק בענייני [[איכות הסביבה]].▼
 
▲בתקופת ה[[עליות מראשית הציונות ועד קום מדינת ישראל|עליותהעליות שלפני קום המדינה]] היה בט"ו בשבט רושם מיוחד של חגיגה בסימן התעוררות האומה לתחיית [[היישוב]] ב[[ארץ ישראל]].{{הערה|1=אגרות ראי"ה ח"ב, עמ' סא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26909&st=&pgnum=66 לצפייה בHebrewBoBook.org]}} כיום מצוין ט"ו בשבט גם כמעין חג [[טבע]], ורבים נוהגים לציין אותו ב[[שתילה|נטיעת]] עצים ובעיסוק בענייני [[איכות הסביבה]].
 
==הגדרת היום==
===ראש השנה לאילנות===
המקור הראשון שבו מוזכר ט"ו בשבט הוא ה[[משנה]], במחלוקת בין [[בית הלל]] לבין [[בית שמאי]] לגבי זמנו של ראש השנה לאילן -– בראשוןבאחד לב[[שבט (חודש)|חודש שבט]] או בחמישה עשר בובחודש:
{{ציטוט|תוכן="אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם:{{ש}}
בְּאֶחָד בְּנִיסָן -– רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.{{ש}}
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל -– רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה.
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.{{ש}}
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי -– רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.{{ש}}
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט -– רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי.
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ."|מקור=[[מסכת ראש השנה]] א', א'}}
 
אף על פי שכל [[ראשי שנים ביהדות|ראשי השנים]] האחרים חלים ב[[ראש חודש]], הרי כבמרבית המקרים שבהם יש ויכוח בין [[בית הלל]] ל[[בית שמאי]], נקבעה לבסוף ה[[הלכה]] כבית הלל. ב[[תלמוד הבבלי]] מופיע [[ברייתא]] המעלה אפשרות ש[[רבי עקיבא]] לא הכריע במחלוקת, ונהג לחומרה לשיטת שתי הדעות: {{ציטוטון|מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט ונהג בו שני עישורין, אחד כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית הלל. ר' יוסי בר יהודה אומר: לא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה, אלא מנהג רבן גמליאל ור' אליעזר נהג בה.|{{בבלי|ראש השנה|יד|א}}}}, אך ה[[אמוראים]] לא קבילו אפשרות זו.
 
[[קובץ:PikiWiki Israel 409 Tu Bishavat in Vilnius טו בשבט הגיע.jpg|250px|ממוזער|ט"ו בשבט בבית הספר היהודי בווילנה, 2006]]
שורה 56 ⟵ 57:
 
====בפירות מצוות ביכורים ====
מצוות הבאת ביכורי הפירות לבית המקדש לאחר שסומנו כפרי בכור עם הבשלתם בראשונה בימי האביב והקיץ, התקיימה מחגמ[[שבועות|חג השבועות]] ועד לחגל[[סוכות|חג הסוכות]] ולמאחרים גם עד [[חנוכה|חג חנוכההחנוכה]]. אבל חכמים למדו שאין מביאים [[ביכורים]] משנה על חברתה. כלומר שלא מערבבים בהבאת הביכורים פירות שגדלו בשנה החדשה עם פירות שגדלו לפני ט"ו בשבט שהם פירות שנה ישנה.
 
:{{ציטוטון|אין מביאין ביכורים לא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש. כיצד--לא יביא מפירות שחנטו קודם חמישה עשר בשבט, על פירות שחנטו אחר חמישה עשר בו.|רמב"ם הלכות ביכורים ב, ז}}
 
שורה 89:
===סדר ט"ו בשבט===
{{הפניה לערך מורחב|סדר ט"ו בשבט}}
[[קובץ:Tu-Bishvat-Seder.jpg|ממוזער|250px|סדר ט"ו בשבט: [[עמוד שער|שער]] "ספר פרי עץ הדר", מהדורת ונציה 1762{{הערה|שם=פרי עץ הדר}}]]
סדר ט"ו בשבט הוא נוסח אמירה של דברי תורה וברכות בשבח הארץ ותנובת השדה. [[מסורת (יהדות)|מסורת]] אמירתו על פירות ארץ ישראל בחמישה עשר בשבט, התגבשה על ידי חכמי [[צפת]] ב[[המאה ה-17|מאה ה־17]]. המנהג התפשט בתפוצות, על מנת להנחיל את [[אהבת ארץ ישראל|אהבת הארץ]] ל[[יהדות התפוצות|יהודי הגולה]] ולזרז את הגאולה. קיבל ביטוי בעיקר ברחבי יהדות ארצות האסלאם וארצות הבלקן, כשכל קהילה מוסיפה מנהגים משלה ובהמשך בקרב תנועת החסידות והנוהגים ע"פ תורת האר"י. גם כיום ישנם רבים החוגגים את ט"ו בשבט בארוחה חגיגית תוך קריאת הגדה מיוחדת לחג. השימוש בביטויים "הגדה" ו"סדר" הם בהשאלה מ[[ליל הסדר]], הנערך מידי בשנה בלילבערב [[ט"ו בניסן]].
 
על פי ר' [[חיים ויטאל]], תלמיד [[האר"י]], מציינים שלושים מיני פירות, – עשרה מהם שנאכלים מהם קליפה ותוך, עשרה שקליפתם נאכלת ותוכם נזרק, ועשרה שתוכם נאכל וקליפתם נזרקת, – ושלושים הסוגים הללו כנגד עשר ה[[ספירה (קבלה)|ספירות]] הקיימות בכל אחד משלושת העולמות: עולם הבריאה, עולם היצירה ועולם העשייה. אכילה מפירות האילן מקבילה לתיקון האדם מ[[חטא עץ הדעת]] ולהתקדמותו בעולמות הרוחניים, ומטרתה "להשפיע את שפע הרמוז ב[[עץ החיים]]".{{הערה|ספר [[אברהם אזולאי|חסד לאברהם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19637&st=&pgnum=151 (מעיין ז, נהר ז')] באתר [[היברובוקס]]}} לפי זה נקבע סדר מיוחד לט"ו בשבט, לפיו אוכלים שלושים מיני פירות, שותים ארבע כוסות [[יין אדום]] ולבן ואומרים פסוקים מהמקורות. בספרלספר "[[חמדת ימים (ספר)|חמדת ימים]]", שהוא המקור הראשון המספר בכתב על מנהג זה, צורף [[פמפלט|קונטרס]] בו פירוט הסדר הנ"ל. על פי קונטרס זה נדפס ספר בשם (תיקון) "פרי עץ הדר", ספר שזכה לתפוצה רבה כבר במ[[המאה ה-18]].{{הערה|מאהשם=פרי ה־18עץ הדר|{{HebrewBooks||'''ספר פרי עץ הדר''': והוא סדר ט"ו בשבט להרב בעל חמדת ימים ...|52643|הובא לבית הדפוס על ידי ... כמה"ר בנימין איספינוזא, ונציה: דפוס בראגאדינא, יהי ש'מ'ו' ל'ע'ו'ל'ם' [תקכ"ב] 1762}}. למהדורה מוקדמת יותר ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002025784/NLI '''ספר פרי עץ הדר''': והוא סדר ט"ו בשבט להרב בעל חמדת ימים] ... הובא לבית הדפוס ע"י ... כמה"ר משה מבורך וע"י ... כה"ר יצחק הירירה, סלוניקי: דפוס בצלאל הלוי, ברוך אתה ב'צ'א'ת'ך' [תקי"ג], באתר [[הספרייה הלאומית]].}}
 
לאחר הקמת מדינת ישראל יזמו [[נגה הראובני]], מייסד [[שמורת טבע|שמורת]] [[נאות קדומים]], והמחנך אמנון ידין, איש התנועה הקיבוצית, "סדר ארץ ישראלי" לט"ו בשבט, המבוסס על רעיונות ציוניים ו[[אהבת ארץ ישראל]] ונופיה, תוך שימוש בסמלים המופיעים בסדר המסורתי. בסוף המאה ה־20 החלו גופים שונים, בהם: [[החברה למתנ"סים]], [[הקיבוץ הדתי]], [[משרד החינוך]], [[קק"ל]], [[בני עקיבא]], וקהילות מ[[היהדות הרפורמית]] שבישראל, להדפיס הגדות לט"ו בשבט. עם השנים, נוספו גם היבטים אקולוגיים מודרניים לתכני ההגדות.{{הערה|שם=ג'רמי}}
שורה 102:
 
בט"ו בשבט בשנת [[תר"ן]] (1890), יצא המורה והסופר [[זאב יעבץ]] עם תלמידיו מבית הספר ב[[זכרון יעקב]] לנטיעה חגיגית. כך באופן רשמי, קבע את הנטיעות בט”ו בשבט, כפעולה חינוכית של ילדי ישראל. נימוקו של יעבץ למעשה זה:
{{ציטוט|למען חבב את הנטעים, נטעי הארץ אשר נטע ה' לאבותינו לשבוע מטובם ולהתענג מיופיים, יש לבית־הספר לעשות יום טוב את היום אשר נועד מימי קדם בישראל לראש השנה לאילנות, לערוך בו במערכת, ברוב חן והדר, את העצים, הנטעים, השושנים.}}{{הערה|זאב יעבץ וט"ו בשבט: מתוך ספרו של אסף ידידיה - לגדל תרבות עבריה: חייו ומשנתו של זאב יעבץ (ירושלים: מוסד ביאליק, תשע"ו), ע"פ יעבץ, על דבר החינוך, עמ' 60.}}}}
 
לטענת חזקי שוהם,{{הערה|[https://humanities.tau.ac.il/sites/humanities.tau.ac.il/files/media_server/humanities/zionism/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/22/Israel22_Shoham.pdf חזקי שוהם, 'מן העיר — ומן הכפר?' על היווצרות הנטיעות הטקסיות בט"ו בשבט, בתוך: מאיר חזן (עורך) '''ישראל: כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל - היסטוריה, תרבות, חברה''', חוברת 22, אביב תשע"ד, 2014, עמ' 21-44, המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן, אוניברסיטת תל אביב}} מי שקשר נטיעות ציבוריות לט"ו בשבט, היה המחנך [[חיים אריה זוטא]], שכתב על כך מאמר בעיתון [[השקפה]] ב־1904.{{הערה|1=חיים אריה זוטא, [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hsk/1904/02/05/01/article/8/?e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1 '''חמישה עשר בשבט'''], השקפה, 05 בפברואר 1904.}} ב־1906, באספה השנתית של [[אגודת המורים העברים בארץ ישראל]], שכנע את עמיתיו המורים, ש"יום טבע" עדיף לקשור לט"ו בשבט מאשר לט"ו באב{{הבהרה|האם קודם לכן היה מנהג נטיעות בט"ו באב?}} ולשלב בו נטיעות. לטענת שוהם, זוטא קיבל השראה לרעיון מ"יום העצים והיערות", שהיה נהוג בארצות הברית בשנים אלו.
שורה 131:
מִן הָעֵמֶק, מִן הָהָר –
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!"...|מקור=מילים:[[יצחק שנהר]], לחן: [[ידידיה אדמון]]}}
 
<gallery widths="170px" heights="170px">
שורה 143:
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Strategic Security Forestation Project Launching, Jan 2011.jpg|250px|ממוזער|השקת פרויקט ייעור ביטחוני בט"ו בשבט תשע"א]]
בתחילת [[המאה ה-21|המאה ה־21]] הפך ט"ו בשבט גם ליום ציון [[אקולוגיה|אקולוגי]], ועוסקים בו הן בלימוד והן בפועל בפעילות אקולוגית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.amia.org.ar/alim/sitio/wp-content/uploads/2020/02/HAGADA.pdf|הכותב=דר' ג'רמי בנשטיין|כותרת=הגדת ט״ו בשבט סביבתית־ציונית, טבע בריבוע|אתר=|עמודים=6|מידע נוסף=בהוצאת מרכז הרצל, הספרייה הלאומית ומרכז 929|תאריך=}}.|שם=ג'רמי}} גופים העוסקים בהגנה על החי והצומח, כגון [[החברה להגנת הטבע]] ו[[רשות שמורות הטבע]] יחד עם [[משרד החינוך]], הכריזו על ט"ו בשבט כחג שמירת הטבע.{{הערה|1=[http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/HolidayHP/HTooBishvat/HTCustomes/ "ט"ו בשבט"], באתר פורטל השירותים והמידע הממשלתי. {{קישור שבור|ט"ז בשבט ה'תשפ"א}}}} בהקשר זה מקובל לצטט את ה[[מדרש]]:
{{ציטוט|תוכן=בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: "ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הם, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך".|מקור=מדרש [[קהלת רבה]], ט'}}
 
===מנהגים נוספים===
שורה 188:
* [[שלמה הרמתי]] [http://www.jpress.nli.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=SHAR%2F1953%2F01%2F30&id=Ar00500&sk=EBD84FCC חמשה עשר בשבט וצביונו ההיסטורי], [[שערים]], 30 בינואר 1953
*[https://www.lergo.org/index.html#!/public/lessons/5889af533ced8b7419ac3a5f/intro חג ט"ו בשבט ומנהגיו], באתר [https://www.lergo.org/index.html#!/public/homepage?lergoLanguage=he&lergoFilter.filterLanguage=%22hebrew%22 לרגו] (LeGO)
* {{עונג שבת|הָדִי אור ודוד אסף|מן הגורן ומן היקב: כך הולכים השותלים|2021/01|14|22 בינואר 2021}} (מאוסף ה[[ישראליאנה]] של הדי אור)
*{{הספרנים||מאה שנים של ט"ו בשבט|tu_bishvat|20.1.2019}}
* הרב [[אורי שרקי]], '''[https://ravsherki.org/index.php?option=com_content&view=article&id=13:q-1313-13&catid=239&Itemid=100513 טוב הארץ]''', שבט תשנ"ח
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ט%22ו_בשבט_(מועד)"