אשדוד – הבדלי גרסאות

▲של סרגון ב' למערב בשנת 720/19 לפנה"ס], שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך כ"ה, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל ([[האוניברסיטה העברית]]), 2017}} עם היחלשותה של אשור באזור ב[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]], צר [[פרעה פסמתיך הראשון] ] על אשדוד והחריבה, וב-[[605 לפנה"ס]] כבש והרס אותה [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]. ב-[[539 לפנה"ס]] היא שוקמה על ידי ה[[ממלכת פרס|פרסים]], ועם [[שיבת ציון]] התקיים בה יישוב יהודי קטן בשטח [[יהוד מדינתא|פחוות יהודה]].{{הערה|ד"ר [[מאיר שש]], [https://benyehuda.org/read/11231 אשדוד ואשדוד-ים בימי קדם], “ים – קובץ לעניני ימאות” בהוצאת [[החבל הימי לישראל]], דצמבר 1961, עמ' 148–151}} העיר נכבשה בעת מסע המלחמה של [[אלכסנדר מוקדון]], ולאחר מכן בין [[המאה ה-4 לפני הספירה|312-315 לפנה"ס]] על ידי [[תלמי הראשון]] ו[[אנטיגונוס מונופתלמוס|אנטיגונוס]], שכבשו אותה שוב ושוב אחד מידי השני.{{הערה|בועז רענן, אשדוד - גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול. לקט מאמרים, הוצאת [[החברה להגנת הטבע]], 1990}} במהלך [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]] שובש שמה של אשדוד והיא נקראה '''אָזוֹטוֹס מֵסוֹגֵיוֹס''' (בעברית: 'אשדוד היבשתית'). העיר שגשגה תחת השלטון ה[[הלניזם|הלניסטי]], עד ל[[מרד החשמונאים]]. ב-[[המאה ה-2 לפנה"ס|147 לפנה"ס]] כבש אותה [[יונתן הוופסי]] ושרף את מקדש דגון.{{הערה|'''[[ספר מקבים א]]''', פרק י, פסוק 84; [[יוספוס פלביוס]], [[s:en:The Antiquities of the Jews/Book XIII|קדמוניות היהודים באנגלית]], ספר 13, פרק 7, פסקה 4}} בראשית [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]] נכבשה אשדוד על ידי [[פומפיוס]], ושמה השתנה ל'''אזוטוס''' '''היפינוֹס''' (בעברית: 'אשדוד של הפרשים'). היא נותקה מ[[ממלכת החשמונאים]], ותושביה ה[[יהודים]] גורשו. העיר ניתנה במתנה ל[[הורדוס]] על ידי [[אוגוסטוס קיסר]] ב-[[39-30 לפנה"ס|32 לפנה"ס]], וזה הוריש את העיר לאחותו [[שלומית (אחות הורדוס)|שלומית]]. החל מה[[המאה ה-4|מאה ה-4]] התרחבה העיר '''[[אשדוד ים]]''' הממוקמת כ-5 קילומטרים צפון-מערבית לה, וחשיבותה של העיר דעכה.