תלמי (אסטרונום) – הבדלי גרסאות

תלמי כתב מספר חיבורים מדעיים, שלושה מהם בעלי חשיבות מתמשכת במדע ה[[היסטוריה של המדע#ימי הביניים: העולם המזרחי|אסלאמי]] ובמדע ה[[אירופה|אירופי]] בתקופות מאוחרות יותר. החשובה בין יצירותיו היא "[[אלמגסט]]" (שיבוש ערבי של השם היווני ''Η μεγάλη Σύνταξις'', "החיבור הגדול", במקור Μαθηματικὴ Σύνταξις "המערכה המתמטית"), בה הציג את תורתו ה[[אסטרונומיה|אסטרונומית]] - [[המודל הגאוצנטרי]]. תורה זו הייתה מוצלחת מאוד לזמנו, ולמעשה שלטה בעולם המערבי עד ימי [[קופרניקוס]], [[יוהאנס קפלר|קפלר]] ו[[גלילאו]]. החיבור החשוב השני הוא "[[גאוגרפיהגאוגרפיקה (תלמי)|גאוגרפיהגאוגרפיקה]]" (Γεωγραφικὴ) {{אנ|Geography (Ptolemy)}}, דיון מקיף בידע הגאוגרפי של העולם היווני-רומאי. השלישי הוא חיבור אסטרולוגי בשם "[[טטרביבלוס]]" {{אנג|Tetrabiblos}} ("ארבעה ספרים") או "[[אפוטלסמטיקה]]" (Apotelesmatica, "השפעות") ובלטינית "Quadripartitum" ("ארבעה חלקים"), שבו ניסה תלמי להתאים את ה[[אסטרולוגיה]] ה[[הורוסקופ]]ית אל פילוסופיית הטבע ה[[אריסטו]]טלית של תקופתו.

האפוטלסמטיקה נתחבר לפני הגאוגרפיההגאוגרפיקה.{{הערה|שם=שטרן162|[[#שטרן|שטרן]], עמ' 162}}

שניים מחיבוריו של תלמי, האפוטלסמטיקה והגאוגרפיהוהגאוגרפיקה, כוללים התייחסויות לארץ יהודה. האפוטלסמטיקה מחלק את העולם הנושב לארבעה חלקים ולמשולשים התואמים שלהם. ארץ יהודה נמצאת ברבע השני ומקושרת אל [[אדום (עם)|אידומיאה]], [[חילת סוריה]], [[פיניקים|פיניקיה]], [[כלדיים|כלדיאה]], אורכיניה ו[[ערביה פליקס]] {{אנ|Arabia Felix}}, בין הארצות השוכנות בכיוון צפון-מערב של כל הרבע. לארצות אלה יש קרבה למשולש הצפון-מערבי, ול[[מזל טלה]], [[מזל אריה]] ו[[מזל קשת]], ושליטיהם השותפים הם [[זאוס]], [[ארס (מיתולוגיה)|ארס]] ו[[הרמס]]. קבוצת הארצות הללו מעוררת תמיהות, בין היתר בשל היעדרה של סוריה גופא, ומאידך הימצאותן של כלדיאה ואורכיניה בקבוצה, בזמן ש[[מסופוטמיה]] ו[[בבל]] נמצאות בחלק אחר של הרבע השני. ניתן לשער שחלוקה מבולבלת זו משקפת את שימושו של תלמי במקורות ישנים שהוא לא הצליח להסביר. על פי השקפתו של תלמי, מאפיינים לאומיים תלויים במצב הגאוגרפי והאסטרולוגי.{{הערה|שם=שטרן162}} בהתאם לכך, הוא מאפיין על-פי הכוכבים את העמים בקבוצה זו, והיהודים בכללם, כ"מוכשרים יותר מאחרים במסחר וסחר-חליפין", אך גם כפחדנים נבזיים, בוגדניים, מתרפסים, ובאופן כללי הפכפכים". עם זאת, מבין הארצות הללו, תושבי חילת סוריה, אדום ויהודה הם באופן כללי, על פי הכוכבים, גם "נועזים, כופרים ותחבולנים".{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Ptolemy/Tetrabiblos/2A*.html#3 Claudius Ptolemy, '''Tetrabiblos''', Book II, 3], 66; 73}}

תלמי מתאר בחיבור "גאוגרפיהגאוגרפיקה" (Geographia, V, 15:1-7) את ארץ יהודה. הוא משרטט את גבולותיה: "בגבולה של פלשתינה או יהודה בצפון ובמזרח היא סוריה...בדרום היא גובלת בערב-[[פטרה]]...עד לגבול בקרבת מצרים".{{הערה|ראו גם: Geographia, V, 16:1-2}} הוא מוסיף כי "חלק מ[[נהר הירדן]] זורם דרך יהודה בקרבת [[ים המלח|אגם האספלט]]". הוא מפרט את ערי החוף של ארץ ישראל: [[קיסריה]], [[אפולוניה]], [[יפו]], [[יבנה-ים]], [[אשדוד ים]], [[אשקלון]], [[אנתדון]] ו"נמל ה[[עזה|עזתים]]"; ומציין את "הערים הפנימיות של יהודה" ומחלקן לפי חבלי ארץ: [[הגליל]] (ובהן [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], [[כפר עותנאי]], [[בית צידא|יוליאס]] ו[[טבריה]]), [[שומרון (עיר)|שומרון]] ([[שכם|ניאפוליס]]), "יהודה ממערב לנהר הירדן" ([[עזה]], [[רפיח]], [[יבנה]], [[לוד]], [[אנטיפטריס]], [[שומרון (עיר)|סבסטי]], [[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]], [[אמאוס]], [[גופנה]], [[ארכלאיס]], [[פצאליס]], [[יריחו]], "[[ירושלים]] - הנקראת כיום [[איליה קפיטולינה]]" ו[[עין גדי (יישוב עתיק)|עין גדי]]), [[עבר הירדן המזרחי]] ([[ליוויאס]]) ואדום "ממערב לנהר הירדן".{{הערה|[[#שטרן|שטרן]], עמ' 169-168.}} זהו אזכורה הראשון של העיר ציפורי על ידי סופר פגאני. תלמי הוא גם הסופר היווני הראשון המזכיר את בית גוברין, שאינה נזכרת בשם זה כלל אצל [[יוסף בן מתתיהו]].{{הערה|[[#שטרן|שטרן]], עמ' 170.}}