הבדלים בין גרסאות בדף "ברוך קרוא"

נוספו 26 בתים ,  לפני 8 חודשים
מ
קישורים פנימיים
מ (בוט החלפות: \1צירוף)
מ (קישורים פנימיים)
במשך שנים רבות עסק קרוא במילונאות [[עברית]] ו[[ארמית]] ענפה ובמחקר ובכתיבה של [[היסטוריה]] וספרות עברית. בשנת [[1927]] הוציא לאור יחד עם א"מ זילברמן את ספרו: "מילון שימושי לתלמוד, למדרש ולתרגום". באותה שנה גם החל לעבוד במערכת ה[[אנציקלופדיה]] "[[אשכול - אנציקלופדיה ישראלית|אשכול]]" בברלין. מאז חיבר וערך מחקרים רבים; "מילון שימושי לתלמוד" המשיך לצאת לאור בכמה מהדורות, האחרונה ב-[[1996]]; כמו כן, כתב קרוא מילון [[ארמית|ארמי]], מילון [[אנגלית|אנגלי]] ו[[לקסיקון|לקסיקונים]], וערך אנציקלופדיה לספרות ישראלית וכללית.
 
קרוא תרגם לעברית יצירות רבות מן השפות: [[יידיש]], [[רוסית]], [[גרמנית]], [[צרפתית]] ואנגלית; הוא תרם מידיעותיו ועיצב את נוסחם בעברית, בלשון ובעריכה מהותית. הידועות שבהן, שעסקו ב[[מהפכה|מהפכות]] של אוּמות וחֲברות, הפכו לחלק מן השיח התרבותי בחברה הישראלית: "[[שמשון (ספר)|שמשון]]" של [[זאב ז'בוטינסקי]], "[[עושה הנפלאות מלובלין]]" של [[יצחק בשביס-זינגר]], "[[מאהבה של ליידי צ'טרלי]]" של [[ד"ה לורנס]] ו"[[מימזיס (ספר)|מימזיס: התגלמות המציאות בספרות המערב]]" של [[אריך אוארבך]]. הוא היה המתרגם לעברית של יצירתו רבת-הכרכים של ה[[היסטוריון]] [[שמעון דובנוב]] "[[דברי ימי עם עולם]]", שיצאה לאור בעברית במהדורות רבות; תרגומו השקדני תרם לדיון בהנחותיו וקביעותיו של דובנוב ב[[היסטוריוגרפיה]] העברית הישראלית לדורותיה.
ב-[[1952]] זכה ב[[פרס טשרניחובסקי]] לתרגומי מופת על תרגום "דברי ימי עם עולם",{{הערה|{{על המשמר||הוענקו פרסי טשרניחובסקי לתרגום|1952/11/28|00815}}.}} וב-[[1959]] זכה בפרס פעם נוספת, על תרגום "מימזיס".