אגן ניקוז – הבדלי גרסאות

לעיתים קורה שנהר סוחף ומפרק את קו פרשת המים, ומים שהיו זורמים לנהר אחד, מתחילים לזרום בנהר אחר. תהליך זה, נקרא [[כיבוש נהר]]. אפשר להבחין בקלות בנהרות שנכבשו על ידי מקום הכיבוש, שבו נוצרת בדרך כלל "ברך" -– [[זווית חדה]] (למשל ברך [[הליטני]] ליד מבצר ה[[בופור]] ובנוסף ברך [[הירקון]] ליד [[תחנת הרכבת פתח תקווה - קריית אריה]]). צורה אחרת המרמזת על כך שנהר זה נכבש, היא אפיק עמוק ומפותח, המנקז אגן קטן במיוחד, שלא סביר שמימיו יכלו ליצור אגן כזה. במקרים אלו, סביר שהיה לנהר אגן גדול יותר, אלא שהוא נכבש לאחר עיצוב האפיק.

הגורמים המשפיעים במיוחד על צפיפות הניקוז הם כמות המשקעים והמסלע. ככל שעולה כמות המשקעים -– עולה כמובן צפיפות הניקוז, אך היא תלויה גם במידת החלחול ובקשיות הקרקע -– גורמים התלויים ב[[ליתולוגיה]].

ראשו של הנהר מסתעף לכיוונים שונים, וסעיפיו, הנקראים '''יובלים''' מנקזים אגני ניקוז משניים שונים. מקובל לדרג את יובלי הנהר בסדר יורד; הנהר הראשי הוא מדרגה 1, הנהרות הנשפכים אליו -– דרגה 2, הנהרות הנשפכים אליהם הם בעלי דרגה 3, וכן הלאה. לעיתים, יש המשתמשים באותו העיקרון, אך מדרגים את יובלי הנהר בסדר הפוך -– ערוץ אליו לא נשפך שום ערוץ אחר הוא מדרגה 1, ערוץ המורכב מערוצים כאלה הוא בעל דרגה 2, וכן הלאה. בין יובלים אלו, קיים יחס הנקרא '''יחס סיעוף''', המבטא את היחס בין אורכם הכולל של כל הנהרות מדרגה 1 ביחד, (מספר הנגזר מצפיפות הניקוז), לבין גודל זה בנהרות מדרגה 2. באופן כללי ניתן לומר, שככל שמדובר בנהרות קטנים יותר, עולה מספרם ואורכם הכולל, ויורד אורכם הממוצע.

*'''סעיפי''' -– היובלים ללא סדר מסוים, גודלם בינוני, מתפשטים לכיוונים שונים, ויוצרים בדרך כלל במקום מפגשם עם היובל הראשי, זוויות קטנות מ-90מ־90°.

*'''נוצתי''' -– יובלים ראשיים ארוכים, יובלים משניים בינוניים באורכם, מקבילים אחד לשני והמרחקים ביניהם דומים, יוצרים גם הם זוויות חדות מעט.

*'''מקבילי''' -– היובלים הראשיים והמשניים, מקבילים פחות או יותר אחד לשני, כך שכל הניקוז הוא בכיוון אחיד. לדגם זה, ישנם שני תת-דגמים:תת־דגמים:

**'''תת מקבילי''' -– צורתו דומה, אך יובליו פחות מקבילים.

**'''קולינארי''' -– יובליו מקבילים, אך הם ארעיים, ועתידים להיעלם עם תום הגשמים.

*'''סריגי''' -– היובלים הראשיים ארוכים, המשניים קצרים, מתחברים לראשיים ב[[זווית ישרה]].

*'''מלבני''' -– נקרא גם '''רקטאנגולרי''', דומה לסריגי בזוויותיו הישרות, אך יובליו המשניים ארוכים.

*'''ווִי''' -– היובלים המשניים זורמים בכיוון הפוך מהיובל הראשי, ומתחברים אליו ב[[זווית קהה]].

*'''רדיאלי''' -– דגם בו מספר ערוצים היוצאים ממקום אחד, למשל פסגת הר, נשפכים לכיוונים שונים.

*'''צנטריפטלי''' -– מספר ערוצים היורדים מצדדים שונים, נשפכים למקום אחד במרכז.

*'''טבעתי''' -– הערוץ הראשי עקום בצורת קשת או חצי עיגול. בעיקר למרגלות הרים.

*'''פיצולי''' -– דגם בו הנהר מתפצל לערוצים קטנים. אופייני ל[[שפך נהר|שפך הנהר]].

*'''מעוות''' -– דגם בו משנה הנהר כולו עם יובליו את כיוון הזרימה, ומתחיל לזרום לכיוון ההפוך.

*'''אסימטריא־סימטרי''' -– נהר שכמות היובלים היורדת אליו מצדו האחד, גדולה משמעותית מהכמות בצידו השני.

*'''בלתי סדיר''' -– דגם בו [[אדמת ביצה|ביצות]] ו[[אגם|אגמים]] המפוזרים באי סדר, כשביניהם מחברים ערוצים ונחלים שונים.

*'''חסר חוקיות''' -– הוא דגם שבו סוגים שונים של ערוצים, בצורות סידור שונות ולא עקביות. דגם זה נדיר למדי.

* '''נחלים וניקוז -– תהליכים, הנדסה ותכן''' בעריכת אריה בן צבי, נחמיה שחף ואורי צדקה, בהוצאת רשות ניקוז שקמה בשור, [[עומר (יישוב)|עומר]] 2008, מהדורה ראשונה -– 2010.