אפוסמטיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יונה בנדלאק (שיחה | תרומות) מ ←ראו גם: תיקון קישור |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
[[קובץ:7-Spotted-Ladybug-Coccinella-septempunctata-sq1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צבעיה הבולטים של [[מושית השבע]] מעידים על טעם מריר]]
[[קובץ:Vespula germanica Queen.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כמו מרבית ה[[דבוראים]] גם [[צרעה גרמנית]] בעלת צבעי אזהרה. צבעה [[צהוב]] ושחור בולט.]]
'''אפוסמטיות''' (משמעות ''apo'': הרחק ו-''sematic'': לסמן/כוונה) היא שיטת התגוננות של בעלי חיים המשתמשים ב'''אותות אזהרה''' כגון צבע בולט, צלילים, ריחות או מאפיינים אחרים כדי לפרסם את מנגנוני ההגנה שלהם. פרסום מנגנוני ההגנה בצורה ראוותנית יכול למנוע [[טורפים (ביולוגיה)|טורפים]] פוטנציאלים לתקוף אותם ולאלץ אותם להשתמש במנגנוני הגנה כגון רעילות, ארס, טעם או ריח רע, קוצים חדים או אופי אגרסיבי שעלולים לדרוש מהם השקעה גדולה של אנרגיה או חגרום לסכנת פציעה.
'''צבעי אזהרה''' או '''צבעים אפוסמטיים''' (משמעות ''apo'': הרחק ו-''sematic'': לסמן/כוונה) הם צבע גוף בולט של בעל חיים שנועד להרחיק בעלי חיים אחרים. בעלי חיים מסוימים משתמשים בצבעי אזהרה, המעידים לעיתים קרובות על [[ארס]]יות, במטרה להרחיק [[טורפים (ביולוגיה)|טורפים]] פוטנציאלים. בדרך-כלל מדובר בצבעים בולטים כמו כתום ואדום בוהקים על רקע שחור, שמבליטים את בעל-החיים הארסי ומפרסמים את רעילותו, ובכך מונעים הן את תקיפתו על ידי טורפים, והן את פגיעתו של הטורף מארס. במובן זה, צבעי האזהרה הם הניגוד ל'''[[הסוואה בעולם החי|צבעי הסוואה]]''' — צבעים שנועדו להסתיר את בעל-החיים מפני הטורפים. ▼
▲הדוגמא הנפוצה ביותר לאפוסמטיות הם '''צבעי אזהרה''' או '''צבעים אפוסמטיים'''
מכיוון שצבעי האזהרה אכן מגדילים את סיכויי ההישרדות של הנושא אותם, [[הסתגלות אבולוציונית|התפתחו]] בעלי חיים שאינם ארסיים, המחקים את המראה החיצוני של בעלי חיים ארסיים הנושאים צבעי אזהרה, במטרה לבלבל את הטורפים — תופעה הידועה בשם [[חקיינות בטבע|חקיינות]]. כך, לדוגמה לנחש ה[[זעמן אלמוגי|זעמן האלמוגי]], שאיננו ארסי, דוגמת פסים הדומה-להפליא לזו של ה[[פתן אלמוגי|פתן האלמוגי]] הארסי. בצד היתרון שהם מביאים לבעליהם, צבעי האזהרה עלולים גם להיות סכנה, בדמות משיכת טורפים שטרם התנסו בטעם הרעיל. מכיוון שכך, בעלי חיים מסוימים פיתחו צבעי אזהרה רק בחלק מסוים, לא חשוף, של הגוף — אותו הם יכולים לחשוף במקרה הצורך, במצג אזהרה. צבעי האזהרה הם מנגנון-הגנה משני, המזהיר טורפים מפני הימצאות של מנגנון הגנה נוסף, ראשי. מנגנון ההגנה הראשי עשוי להיות:
| |||