הבדלים בין גרסאות בדף "נחום לעווי"

נוספו 293 בתים ,  לפני 8 חודשים
מ
קישורים פנימיים
(הוספת קישור לערך)
מ (קישורים פנימיים)
|כיתוב=קברו של רבי נחום שאדיקר בהר הזיתים
}}
הרב '''נחום לעווי משאדיק''' (ידוע בכינוי '''רבי נחום שאדיקר'''; [[ה'תק"ע]], [[1810]] בערך – [[י"ב בחשוון]] [[ה'תרכ"ו|תרכ"ו]], [[1865]]) היה ה[[רב]] של העיר [[שאדק|שאדיק]] שב[[פולין]]. לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] ל[[ארץ ישראל]] התמנה לראש [[כולל ורשה|כולל פולין]]. הוא ואחיו הם ראשי משפחת וייספיש בירושלים.
 
==קורותיו==
נולד לרב [[אברהם לעווי]] מפוזנא, שהיה תלמיד רבי [[רפאל הכהן כ"ץ]] מהמבורג. אמו אסתר הייתה בת רבי יצחק משלשין. מבין ארבעת אחיו התפרסמו הרב שלמה זלמן שכיהן כרב של פרוסט וזלוצ'וב, הרב [[אשר לעמיל לעווי|אשר למל לעווי]] שכיהן כרב של גאלין ובסוף ימיו אב"ד בירושלים, והרב [[יעקב יהודה לייב לעווי|יעקב יהודה לייב]] שכיהן כרב של שלשין ובסוף ימיו בירושלים. בצעירותו למד אצל רבי [[שלמה זלמן ליפשיץ]] ובגיל שמונה עשרה [[סמיכה לרבנות|הוסמך]] על ידו. לאחר נישואיו לחיה סימפלוניה שימש במשך מספר שנים כרב של העיר שאדיק שליד [[קאליש]].
 
בשנת [[ה'תר"ה|תר"ה]] ([[1845]]) עלה לארץ ישראל עם שניים מאחיו, רבי אשר למל ורבי יעקב יהודה לייב, מחבר הספר "'''בית לאבות'''". לפי המסורת, עלייתם באה לאחר ששלושתם חלמו בלילה אחד כי עליהם לעלות לארץ ישראל{{מקור}}. בשבתו בירושלים הקדיש את כל זמנו ללימוד התורה, כשהוא יושב רוב ימיו בצום, עטוף בטלית ותפילין. למד [[קבלה]] יחד עם אחיו ורבי [[יוסף זונדל מסלנט]] אצל המקובל רבי יהודה כהן. התמנה לראש [[כולל פולין]]. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית למינה-לאה ריבלין, בת הרב [[משה ריבלין|משה מגיד ריבלין]], מנהיג האשכנזים בירושלים במשך כמה שנים.
 
נפטר ב[[מגפה|מגפת]] ה[[חולירעכולרה]] שפרצה בשנת תרכ"ה. נקבר ב[[בית הקברות היהודי בהר הזיתים]] בין אחיו הרב יהודה לייב ו[[משה יהודה לייב זילברברג|הגאון מקוטנא]]. במכתב שהופיע ב[[הלבנון]] ([[ה'תרכ"ו]] מס' 23) כתב עליו ר' [[יעקב ספיר הלוי]], {{ציטוט|תוכן="לא בשפת יתר נאמר על החסיד הקדוש הרב ר' נחום זוצק"ל שהיה שקול כשישים רבוא, ובצדק היה יכול לישא עשר אצבעותיו, ולומר גלוי וידוע וכו' שלא נהנתי מהעולם הזה וכו' ... היה כמעין המתגבר בחריפות ובקיאות, וגודל חסידותו פרישותו וקדושתו, לא אדע החל וכלה ולא יכילום גליונים רבים... לית דין בר נש רק מבני אלקים בני עליון אשר גם גויתו כתרשיש... ומה אספר מטוב לבבו ויפת עינו חונן לדל ורחמן... לא אכל פתו לבדו.."|מקור=|אנגלית=}}
 
נוסח מצבתו: "איש קדוש וטהור, בן שמונה שנים החל לדרוש את ה' והקדיש כל ימיו לתורה ותעניות וסיגופים במסירות נפש, לא פסק פומיה (פיו) מגרסה יומם ולילה, זכה ללמוד וללמד והעמיד תלמידים הרבה, הרב המאוה"ג (המאור הגדול) סיני ועוקר הרים חסיד ועניו".
 
בשנת [[ה'תשמ"ג|תשמ"ג]] ([[1983]]) הוקמו על שמו [[מוסדות הר"ן|ישיבת הר"ן]] (ראשי תיבות: '''ה'''רב '''ר'''' '''נ'''חום), על ידי צאצאו הרב [[צבי וייספיש]]. כן קרויים על שמו, רחוב בשכונת [[נווה יעקב]] בצפון ירושלים, ורחוב בשכונת הגפן ב[[ביתר עילית]].
 
==ילדיו==
מאשתו הראשונה נולדו לו שני בנים ובת, בהם הרב [[שלמה זלמן בהר"ן לעווי|שלמה זלמן בהר"ן]] (ראשי תיבות: '''ב'''ן '''ה'''רב '''ר'''' '''נ'''חום), ממייסדי שכונת [[מאה שערים]] ושכונות נוספות. זמן קצר שימש כחבר בית דינו של ה[[משה יהושע יהודה לייב דיסקין|מהרי"ל דיסקין]]. מאשתו השנייה נולדו לו שלושה בנים ובת, בהם הרב [[דוד בהר"ן]].
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1814|מספר שנים=51}}
==תורתו וספריו ==
* '''אבני קודש''' על מסכת [[בבא מציעא]] (ירושלים, [[ה'תרל"א]])
* [[שאלות ותשובות|שו"ת]] '''אבני קודש''', (ירושלים, [[ה'תשל"ה]])
* "[[מוריה (כתב עת)|מוריה]]" (שנה ראשונה, גיליון ח-י)
* עוד מתשובותיו נדפסו בספר '''בית אבות''' של אחיו רבי יהודה לייב לעוי, ובשו"ת "אמרי בינה" של הרב מקאליש. חידושים פרי עטו נדפסו בתחילת שו"ת [[משה יהושע יהודה לייב דיסקין|מהרי"ל דיסקין]].
 
==קישורים חיצוניים==