אבחנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מאד ⟸ מאוד (באמצעות WP:JWB) |
תיקון כיווניות להערת שוליים |
||
שורה 47:
[[קובץ:2012-07-20 10.44.45.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיאגנוזה והמלצה לטיפול בכתב יד, אמצע [[המאה ה-20]]]]
שימוש בקריטריונים מוגדרים עוזר להבטיח דיוק רב יותר במתן האבחנה ומוריד את ה[[שונות]] בדרכי האבחון בין מאבחנים שונים{{הערה|שם=הערכה|1=[http://aappolicy.aappublications.org/cgi/content/full/pediatrics;105/5/1158 AMERICAN ACADEMY OF PEDIATRICS: Clinical Practice Guideline: Diagnosis and Evaluation of the Child With Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder]
PEDIATRICS Vol. 105, May 2000, 1158-1170|כיוון=שמאל}}.
הקריטריונים לאבחנה נקבעים על סמך ה[[הגדרה]] של התופעה אותה רוצים לאבחן. תופעות חדשות או שנויות במחלוקת מציבות אתגר רב מבחינה [[טרמינולוגיה|טרמינולוגית]], משום שהעולם המקצועי מתקשה לנסח להן הגדרה אחידה ומקובלת שיהיה אפשר לאבחן לפיה. כך ניתן למצוא הגדרות שונות ולעיתים אף סותרות לתופעה מסוימת.
שורה 58:
על פי רוב, תהליך האבחון נערך כדי לאמת או לשלול חשד כלשהו{{הערה|שם=אבחון מחוננים|{{פסיכולוגיה עברית|חנה דויד|אבחון ילדים מחוננים|2779|29 במאי 2012}}}}. בהתאם לכך, [[כלי]] האבחון נועדו לספק למאבחן את ה[[מידע]] הנדרש לכתיבת האבחון ומתן אבחנה על פי הנדרש ב[[חוק]] באמצעות [[מדידה והערכה]].
תחומים כמו רפואה, פסיכיאטריה, רפואת ילדים, ו[[פסיכולוגיה קלינית]] שואפים לפתח בדיקות אמינות, מדויקות ואובייקטיביות ככל הניתן{{הערה|שם=Barkley2004C|Barkley, R. A. (2004). Critique or Misrepresentation? A Reply to Timimi et al. Clinical Child & Family Psychology Review, 7(1), 65-69.|כיוון=שמאל}}.
כדי להחליט אם [[מבחן|כלי]] מסוים מתאים לצורכי אבחון יש לבדוק את [[תחום הערכה (תורת המבחנים)|תחום הערכה]] שלו לאור ה[[מדדים לבדיקות אבחון]] של [[תורת המבחנים]]. כמו כן, כדי לדעת האם הערכים שנמדדו תקינים או לא ביחס ל[[התפלגות נורמלית]] ב[[אוכלוסייה]] חייבת להיות אפשרות להשוות אותם ל[[נורמליות|נורמה]]. משום שכל כלי מספק מידע מסוג מסוים בלבד, אסור לקבוע אבחנה על סמך ממצאים של כלי בודד.
| |||