ויקיפדיה

ההתפרצות המינואית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הרחבה וסידור
תגית: תו כיווניות מפורש
שורה 22:
 
==תיארוך ההתפרצות==
בין החוקרים יש חילוקי דעות אודות תארוך ההתפרצות. עקב התפוצה הרבה של האפר התאריך המדויק יכול לפתור בעיות תארוך של מאורעות ברחבי העולם. שנים רבות השתמשו ארכאולוגים בתאריך 1500 [[לפנה"ס]]. שימוש בטכניקות של [[תיארוך פחמן-14]] של ענפי [[עץ זית]] שנמצא בחפירות אקרוטירי הוביל לתיארוך של סוף המאה ה-17 לפני הספירה (בין 1627 ל 1600 לפנה"ס).{{הערה|[https://blogs.cornell.edu/sturtmanning/2014/07/07/therasantorini-date-debate-whats-new-and-why-is-it-important/ Thera/Santorini date debate: what’s new, and why is it important?] }}▼
 
▲בין החוקרים ישהיו במשך השנים חילוקי דעות רבים אודות תארוך ההתפרצות. עקב התפוצה הרבה של האפר התאריך המדויק יכול לפתור בעיות תארוך של מאורעות ברחבי העולם. שנים רבות השתמשו ארכאולוגים בתאריך 1500 [[לפנה"ס]]. שימוש בטכניקות של [[תיארוך פחמן-14]] של ענפי [[עץ זית]] שנמצא בחפירות אקרוטירי הוביל לתיארוך של סוף המאה ה-17 לפני הספירה (בין 1627 ל 1600 לפנה"ס).{{הערה|[https://blogs.cornell.edu/sturtmanning/2014/07/07/therasantorini-date-debate-whats-new-and-why-is-it-important/ Thera/Santorini date debate: what’s new, and why is it important?] }}. ואולם תיארוכים אחרים בפחמן-14 עדיין נותנים תאריכים במחצית הראשונה של המאה ה-16, כנראה עקב סטייה מקומית של פונקציית הכיול. בשילוב שיטות תיארוך מליבות קרח ומ[[דנדרוכרונולוגיה]] מוסכם כיום במחקר כי למרות שולי הטעות הרחבים, התפרצות סנטוריני אירעה בשנת 1530 לפנה"ס לכל המאוחר{{הערה|Manning, S. W.,et al (2020). Radiocarbon offsets and old world chronology as relevant to Mesopotamia, Egypt, Anatolia and Thera (Santorini). Scientific reports, 10(1), 1-14.‏}}{{הערה|Pearson, C.et al. (2020). Securing timelines in the ancient Mediterranean using multiproxy annual tree-ring data. Proceedings of the National Academy of Sciences, 117(15), 8410-8415.‏}}
==השפעותיה של ההתפרצות המינואית==
מחקרים רבים נערכו על התפרצות זו בשיתוף פעולה של ענפי מדע שונים ([[גאולוגיה]], [[ארכאולוגיה]], [[היסטוריה]]),{{הערה|שם=קרמון 2 }}. אחת השאלות היא מה היה חלקה של ההתפוצצות הגעשית כגורם לשקיעתה של [[התרבות המינואית]] ולהשתלטותה של שושלת זרה (מיקנית) על [[קנוסוס]], בירת [[כרתים]], באמצע המאה ה-15 לפנה"ס. יש הטוענים, שמה שהביא להחרבתה הסופית של התרבות המינואית, היה גל ה[[צונאמי]] שפקד את האי אחרי רעידת האדמה. גל זה הרס מבנים רבים ואוניות רבות שהיו בקרבת מקום. תאוריה זו מתמזגת עם זו הגורסת, כי הממלכה המינואית הייתה מעצמה ימית.{{הערה| יהודה קרמון, "סאנטורין כעדות היסטורית", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא (1977) עמ' 6.}}▼
 
==השפעות מעבר לאיי סנטוריני==
מחקר מן השנים האחרונות לא מצא קשר ישיר בין ההתפרצות לבין קריסת הממלכה המינואית בכרתים, אך לא פסל את האפשרות שגל הצונאמי והשפעות אטמוספריות פגעו בספנות, במסחר ובחקלאות באי, ובכך החלישו את יכולת הממלכה לעמוד באיומים, וסייעו לקריסתה כמה דורות מאוחר יותר.{{הערה|Druitt, T. H., et al (2019). The late bronze age eruption of Santorini volcano and its impact on the ancient Mediterranean world. Elements: An International Magazine of Mineralogy, Geochemistry, and Petrology, 15(3), 185-190.‏}}▼
 
בנוסף על גל הצונאמי שיצרה ההתפרצות המינואית, הוצע שהיו לה גם השפעות אקלימיות, בעיקר כתוצאה מכמויות האפר הגעשי הדק שהתפשט באטמוספירה, ואולי גרם להצללה שהקטינה את כמות קרינת השמש המגיעה לפני השטח.{{הערה|אריה ש. איסר ומתניה זהר, " והרעב כבד בארץ : שינויי אקלים והשפעתם על ההיסטוריה של ארצות המקרא") ירושלים: כרמל, 2008) עמ' 113.}}
 
▲מחקרים רבים נערכו על התפרצותהשפעות זואלו בשיתוף פעולה של ענפי מדע שונים ([[גאולוגיה]], [[ארכאולוגיה]], [[היסטוריה]]),{{הערה|שם=קרמון 2 }}. אחתשאלה השאלותמרכזית היא מה היה חלקה של ההתפוצצותההתפרצות הגעשית כגורם לשקיעתה של [[התרבות המינואית]], ולהשתלטותה של שושלת זרה (מיקנית) על [[קנוסוס]], בירת [[כרתים]], באמצע המאה ה-15 לפנה"ס. יש הטוענים, שמה שהביא להחרבתה הסופית של התרבות המינואית, היה גל ה[[צונאמי]] שפקד את האי אחרי רעידת האדמה. גל זה הרס מבנים רבים ואוניות רבות שהיו בקרבת מקום. תאוריההשערה זו מתמזגת עם זודעה הגורסת,מקובלת כי הממלכה המינואית הייתה מעצמה ימית.{{הערה| יהודה קרמון, "סאנטורין כעדות היסטורית", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא (1977) עמ' 6.}}. ואולם ההשערה הפכה סבוכה יותר בעקבות הקדמת תיארוך ההתפרצות מן המאה ה-15 למאות ה-16 או ה-17 לפנה"ס.
 
▲מחקרבמחקר מןשפורסם השניםבשנת האחרונות2019 לא מצאנמצא קשר ישיר בין ההתפרצות לבין קריסת הממלכה המינואית בכרתים, אך לא פסל אתנפסלה האפשרות שגל הצונאמי והשפעות אטמוספריות פגעו בספנות, במסחר ובחקלאות באי, ובכך החלישו את יכולת הממלכה לעמוד באיומים, וסייעו לקריסתה כמה דורות מאוחר יותר.{{הערה|Druitt, T. H., et al (2019). The late bronze age eruption of Santorini volcano and its impact on the ancient Mediterranean world. Elements: An International Magazine of Mineralogy, Geochemistry, and Petrology, 15(3), 185-190.‏}}
 
==קשר לסיפורי יציאת מצרים ואטלנטיס==
 
בנוסף על גל הצונאמי שיצרה ההתפרצות המינואית, הוצע שהיו לה גם השפעות אקלימיות, בעיקר כתוצאה מכמויות האפר הגעשי הדק שהתפשט באטמוספירה, ואולי גרם להצללה שהקטינה את כמות קרינת השמש המגיעה לפני השטח.{{הערה|אריה ש. איסר ומתניה זהר, " והרעב כבד בארץ : שינויי אקלים והשפעתם על ההיסטוריה של ארצות המקרא") ירושלים: כרמל, 2008) עמ' 113.}} ספירידון מארינאטוס היה הראשון להציע אתכי האפשרותההתפרצות שליכולה השפעותלספק כאלוהסבר כהסבריםטבעי טבעיים לסיפורלסיפורי [[יציאת מצרים]] ולסיפור [[אטלנטיס]], אך הוא לא עסק במחקר ממשי בנושאבנושאים אלו. הצעותיו הורחבו במשך השנים לתאוריות פופולריות רבות, בעיקר בספרות הלא-מדעית, בטלוויזיהב[[סרט תעודי|סרטי טלוויזיה תעודיים]] וב[[אינטרנט]], שעליהן נמתחה ביקורת מצד חוקרים בתחומי המדע{{הערה|שם=האריס2013|מארק האריס, [https://youtu.be/BGsdkIVTrOo The Thera Theories: Science and the Modern Reception History of the Exodus], הרצאה בכנס Out of Egypt של [[אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו]]}}.
 
בין השאר הוצעהציעו בתאוריותהתיאוריות כאלוהפופולריות שגל הצונאמי הוא זה שגרם ל[[קריעת ים סוף]] המתוארת ב[[ספר שמות]] במקרא, ושהשפעות האפר גרמו לחלק או לכל [[מכות מצרים]]. הצעות כאלו נראו הגיוניותסבירות יותר בשנים שבהן תוארכה ההתפרצות סביב שנת 1500 לפנה"ס, ולפיכך הייתה עשוייה להתאים להצעת התיארוך יציאת מצרים לאמצע המאה ה-15, על פי הכרונולוגיה המקראית המונה 480 שנה מיציאת מצרים ועד הקמת מקדש שלמה. ההתאמה הכרונולוגית הפכה קשה הרבה יותר בעקבות הקדמת תיארוך ההתפרצות למאות ה-16 או ה-17 לפנה"ס,{{הערה|Cline, E. H. (2015). 1177 BC: The Year Civilization Collapsed: Revised and Updated. Princeton University Press.‏}} ואולםאך קושי זה לא מנע הופעת תיאוריות נוספות, בין השאר בעקבות חילוקי הדעות המדעיים עללגבי התיארוך החדש. כמו כן הוצע שתירה היא אטלנטיס שחרבה לפי סיפורו של [[אפלטון]], ושציורי הקיר שנחשפו באקרוטירי מתארים את "ספינות המסחר המרחיקות שוט" של התרבות האבודה. זאת למרות שלא ידועות במחקר עדויות ממשיות לקיום ממלכת אטלנטיס, ומקובל במחקר שהסיפור אינו עובדתי, אלא [[משל]] שנועד לחזק נקודה בפילוסופית המדינה של אפלטון.{{הערה|שם=אבנר18}} ▼
 
התאוריה היחידה מסוג זה שפורסמה בערוציםבפורומים מדעיים נמצאתהוצגה בספר "The Parting of the Sea" בהוצאת [[אוניברסיטת פרינסטון]] של הגאולוגית האמריקאית ברברה סיוורטסן מ[[אוניברסיטת שיקגו]]. בספר זה מציעה סיוורטסן שהיו למעשה שתי יציאות מצרים. הראשונה מביניהן בתאריך המקובל יותר כיום להתפרצות המינואית בראשיתבשלהי המאה ה-17 לפנה"ס. לפי הצעתה גרם ענן האפר של ההתפרצות לחלק ממכות מצרים, וגל הצונאמי הוא שהטביע את צבא המרכבות המצרי שרדף אחר היוצאים. יציאת מצרים נוספת אירעה לדעתה בתקופה המקובלת יותר במחקר של אמצע המאה ה-15 לפנה"ס, והיא נגרמה כתוצאה מגל צונאמי עקב התפרצות מאוחרת יותר של הר-געש אחר, תת-ימי.▼
▲בין השאר הוצע בתאוריות כאלו שגל הצונאמי הוא זה שגרם ל[[קריעת ים סוף]], ושהשפעות האפר גרמו לחלק או לכל [[מכות מצרים]]. הצעות כאלו נראו הגיוניות יותר בשנים שבהן תוארכה ההתפרצות סביב שנת 1500 לפנה"ס, ולפיכך הייתה עשוייה להתאים להצעת התיארוך יציאת מצרים לאמצע המאה ה-15, על פי הכרונולוגיה המקראית המונה 480 שנה מיציאת מצרים ועד הקמת מקדש שלמה. ההתאמה הכרונולוגית הפכה קשה הרבה יותר בעקבות הקדמת תיארוך ההתפרצות למאות ה-16 או ה-17 לפנה"ס,{{הערה|Cline, E. H. (2015). 1177 BC: The Year Civilization Collapsed: Revised and Updated. Princeton University Press.‏}} ואולם קושי זה לא מנע הופעת תיאוריות נוספות, בין השאר בעקבות חילוקי הדעות המדעיים על התיארוך החדש. כמו כן הוצע שתירה היא אטלנטיס שחרבה לפי סיפורו של [[אפלטון]], ושציורי הקיר שנחשפו באקרוטירי מתארים את "ספינות המסחר המרחיקות שוט" של התרבות האבודה. זאת למרות שלא ידועות במחקר עדויות ממשיות לקיום ממלכת אטלנטיס, ומקובל במחקר שהסיפור אינו עובדתי, אלא [[משל]] שנועד לחזק נקודה בפילוסופית המדינה של אפלטון.{{הערה|שם=אבנר18}}
 
על ספרה של סיוורטסן, כמו גם על תאוריות דומות פחות מדעיות, נמתחה ביקורת מצד גאולוגים, ארכאולוגים וחוקרי מקרא, בין השאר בטענה שהן נוטות ל[[קטסטרופיזם]], ועקב כך תלויות מאוד בצירופי מקרים שהסיכוי להתרחשותם נמוך ביותר, עד כי אין בהן יתרון רב על הסברים [[נס|נסיים]] ובלתי-טבעיים של אותם סיפורים.{{הערה|מארק האריס,[https://youtu.be/BGsdkIVTrOo The Thera Theories: Science and the Modern Reception History of the Exodus], הרצאה בכנס Out of Egypt של [[אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו]]שם=האריס2013}}▼
▲התאוריה היחידה מסוג זה שפורסמה בערוצים מדעיים נמצאת בספר "The Parting of the Sea" בהוצאת [[אוניברסיטת פרינסטון]] של הגאולוגית האמריקאית ברברה סיוורטסן מ[[אוניברסיטת שיקגו]]. בספר זה מציעה סיוורטסן שהיו למעשה שתי יציאות מצרים. הראשונה מביניהן בתאריך המקובל יותר כיום להתפרצות המינואית בראשית המאה ה-17 לפנה"ס. לפי הצעתה גרם ענן האפר של ההתפרצות לחלק ממכות מצרים, וגל הצונאמי הוא שהטביע את צבא המרכבות המצרי שרדף אחר היוצאים. יציאת מצרים נוספת אירעה לדעתה בתקופה המקובלת יותר במחקר של אמצע המאה ה-15 לפנה"ס, והיא נגרמה כתוצאה מגל צונאמי עקב התפרצות מאוחרת יותר של הר-געש תת-ימי.
 
כמו כן הוצע בתאוריות פופולריות לא-מדעיות שתירה היא האי אטלנטיס ששקע בים לפי סיפורו של [[אפלטון]], ושציורי הקיר שנחשפו באקרוטירי מתארים את "ספינות המסחר המרחיקות שוט" של התרבות האבודה. זאת למרות שלא ידועות במחקר עדויות ממשיות לקיום ממלכת אטלנטיס, ומקובל במחקר שהסיפור אינו עובדתי, אלא [[משל]] שנועד לחזק נקודה בפילוסופית המדינה של אפלטון.{{הערה|שם=אבנר18}}
▲על ספרה של סיוורטסן, כמו גם על תאוריות דומות פחות מדעיות, נמתחה ביקורת מצד גאולוגים, ארכאולוגים וחוקרי מקרא, בין השאר בטענה שהן נוטות ל[[קטסטרופיזם]], ועקב כך תלויות מאוד בצירופי מקרים שהסיכוי להתרחשותם נמוך ביותר, עד כי אין בהן יתרון רב על הסברים [[נס|נסיים]] ובלתי-טבעיים של אותם סיפורים.{{הערה|מארק האריס,[https://youtu.be/BGsdkIVTrOo The Thera Theories: Science and the Modern Reception History of the Exodus], הרצאה בכנס Out of Egypt של [[אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו]]}}
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ההתפרצות_המינואית"