המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון כדי שהכתיבה תיראה יותר מקצועית. לגבי השמטת האות ה' אני לא בטוח ואם מישהו חולק עלי הוא רשאי להחזירנה. הפסיק היה ממש לא תקני.
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 470:
 
==השלכות המשבר==
מאחר שלא הוקמה ממשלה ולא הועבר [[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב 2020]], התנהל התקציב לאורך כל תקופת המשבר על פי חוק לפי התקציב הקודם (2019, אושר בכנסת ב[[אפריל]] [[2018]]) עם קיצוץ רוחבי, מה שהביא לעצירת תקציבים לתחומים רבים כמו פיתוח תשתיות ומערכת הבריאות.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|באוצר ובבנק ישראל תמימי דעים: אי הקמת ממשלה תפגע באזרחים|5657967|12 בינואר 2020}}}}{{הערה|{{גלובס|שני אשכנזי|המחיר האזרחי: כך פגע הקיפאון הפוליטי בתקציב של העמותות החברתיות|1001320355|3 במרץ 2020}}}} כמו כן, לא מונו [[שירות בתי הסוהר|נציב שב"ס]], [[המפקח הכללי של משטרת ישראל|מפכ"ל משטרה]] ו[[פרקליטות המדינה|פרקליט מדינה]] קבועים במשך זמן רב.
 
כמחאה על המשבר הפוליטי קמה מחאת הדגלים השחורים, שקראה לבחור לכנסת יושב ראש חדש, להקים את ועדות הכנסת, ולהכניס תיקונים לחוק שיבטיחו שאדם שמואשם בפלילים לא יוכל להיבחר לראשות הממשלה.{{הערה|שם=מחאת הדגלים|{{הארץ|נעה שפיגל|כך שיחת ווטסאפ בין שלושה אחים ואחות הפכה למחאת הדגלים השחורים|1.8708405|25 במרץ 2020}}}} הנחיות ההתקהלות עקב משבר הקורונה במידה רבה הפריעו לקיום המחאה, אם כי ההנחיות התירו הפגנות.