עריקה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:מסרון עריקים.jpg|ממוזער|שמאל|מסרון ששלח צה"ל לאלפי עריקיו במהלך שנת 2015]]במדינת [[ישראל]] נוהג גיוס חובה, שאינו נעוץ רק בצורך ביטחוני אלא גם באתוס של [[צבא הגנה לישראל]] כ[[צבא העם]]. על-פי אידאלאידיאל זה, תפקיד השירות הצבאי להוות בין היתר "כור היתוך", במסגרתו מגויסים נערים מכל שכבות האוכלוסיההאוכלוסייה ומשתלבים בחברה ובצבא. התפיסה הנוהגת היא אפוא שאידאלשאידיאל זה, מצריך את העמדתם לדין של חיילים שאינם מתייצבים לשירות ולא קיבלו פטור חוקי, בין אם באמצעות השתמטות או באמצעות עזיבת הצבא במהלך שירות פעיל. לצורך הגשמת אידאלאידיאל זה, מעמיד צה"ל מדי שנה כ-1,300 נעדרים מן השירות לדין פלילי, מה שמביא אותם להשתחרר מן הצבא עם [[רישום פלילי]]. החל מ-2019, חלקם ישתחררו מהצבא עם [[בית דין צבאי (ישראל)|רישום פלילי מופחת]], המקביל בהשלכותיו לתוצאת אי-הרשעה בבית משפט אזרחי.

* בעבור מי שלאחר התייצבותו היגר עם הוריו לחו"ל, הרי שההיעדרות הארוכה נתפסת כגורם המחמיר את הפגיעה בערך המוגן, ולא כניתוק הזיקה לארץ. כך, למשל, בע/3,8/14 '''התובע הצבאי הראשי נ' יצחק אבו''' (2014) דובר על מי שלאחר התייצבותו חי באמריקה מגיל 18 בהשפעת אימו. הלה הורשע ב[[עריקה]] לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, הגם שהיה גרוש עם ילדים ובא ארצה בעקבות גרושתו כדי לבקר את ילדיהם המשותפם. הנאשם נשפט ל-15 חודשי מאסר, הגם שבת זוגו בארה"בבארצות הברית הייתה בהיריון מתקדם ושלרשותו חובות כבדים ורקעו דל. בין היתר, נטען כי לנאשם תפיסה שלילית לגבי חובת הגיוס. מתחם הענישה במקרים אלו הועמד על 12-18 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

* בעניין ע"מ/11/19 '''טור' ארז עזרן נ' התובע הצבאי הראשי '''(2019), נדחתה טענת הנאשם כי יש להותירו במעצר בפיקוח אלקטרוני. הנאשם טען כי לבית הדין הצבאי סמכות טבועה להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני, ובית הדין קבע כי הוא מותיר סוגיה זו בצריך עיון, שכן במקרה הקונקרטי ממילא אין הצדקה לכך. הקושי בהחלת הסדר מעצר מעין זה נעוץ בהיעדרו של הסדר זה בחוק השיפוט הצבאי מחד, ולשונו של חוק המעצרים מאידך. חוק המעצרים מגדיר את המעצר בפיקוח האלקטרוני כחלק מתוכנית, המוגבלת במשאבים, ומצויה באחריות שירות בתי הסהר והמשרד לביטחון פנים, כהוראת שעה. ההגנה ביקשה מנגד להיבנות מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכן מסעיף 460 לחוק השיפוט הצבאי, שלפיו "בכל עניןעניין של סדרי דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות שהותקנו לפיו, ינהג בית דין צבאי בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק".

* בע/111/07 '''טור' דניס סמורגונסקי נ' התובע הצבאי הראשי''' (2007), עמד בית הדין על היחס בין סעיף 12(א) לבין סעיף 20 לחוק שירות ביטחון. נקבע כי במניין התקופה הנקובה בסעיף 12(א), שבמהלכה יש לקבוע את הכושר לשירות, יבואו גם הימים שבהם נתון המגויס במשמורת הצבא, כעציר או כאסיר. בית הדין הוסיף וקבע כי אם חלפה תקופת שלושים הימים לקביעת הכושר ולא הוארכה על- ידי הגורם המוסמך יש לשחרר את האדם משירות (והוא אינו רשאי לעשות בהקשר זה דין לעצמו) והרשויות יכולות לשוב ולנקוט הלייכם לגייסו בדרך המלך, ולא בנתיבו של סעיף 12(א).

חרף אופיו הסוציאלי של ההליך, מדובר בהליך המתבצע בצל המשפט הפלילי, ובמסמך בו הציג הצבא את התוכנית נוקטים בכפל לשון, כאשר לעתיםלעיתים מכונה ההליך "הליך שילוב", מונח המדגיש את אופיו הסוציאלי, ולעתיםולעיתים "הסדר שילוב", מונח המדגיש את אופיו המשפטי-פלילי. החיילים בתוכנית השילוב נדרשים להתייצב לדיוני מעקב תקופתיים בבית הדין הצבאי, בכובעו כ"בית הדין המשלב".

בין השנים 2018-2020, בוצעה בצה"ל תוכנית הרצה (פיילוט) במסגרתה יושמו מנגנונים לשילוב עריקים ומשתמטים בשירות תקין באמצעים שאינם עונשיים, תוך מתן סיוע כלכלי. הצבא הגדיר את התוכנית כמוצלחת, כאשר מתוך כ-200 חיילים ששולבו בתוכניות השונות, כ-70 השלימו שירות מלא והשתחררו מבלי לרצות עונש מאסר ממושך וללא רישום פלילי (כ-80 חיילים אחרים עדיין נמצאים בשירות תחת פיקוח במסגרת תוכנית ההרצה). היות והתוכניתשהתוכנית נמצאה מוצלחת, ב-20/07/2020 [[צה"ל]] מצא לנכון להרחיב את המיזם כך שיכלול חיילים המתאימים לכך מכלל הזרועות והגופים במערכת הצבאית.

במסגרת הליכי השילוב, עריק או משתמט שנעצר או הסגיר את עצמו, ותקופת היעדרותו מצדיקה ככלל העמדה לדין פלילי - יוכל לבקש להשתלב ב-"הליך שילוב". התוכנית מותנית במוטיבציה לשירות, ובית הדין הצבאי יפנה את החייל לבחינת התאמתו להליך על- ידי מערך [[ערך חדש|גחל"ת]].{{הערה|[https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%91-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%A2%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99/ בית הדין המשלב באתר יחידת בתי הדין הצבאיים]}}

* הדר אבירם, '''העדר מן השירות שלא ברשות: פתרונות מדומים לבעיה אמתיתאמיתית''' [[משפט וצבא]] 15 התשס"א