תארים רבניים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דוגמה\1, לעיתים
שורה 8:
* '''מר''' - אמורא שחי ופעל ב[[בבל]], לרוב תואר זה מובא ב[[תלמוד]] כפתיחה לתיאור סתמי (בלי הזכרת שם אומרו) של פירוש לקטע תנאי ("אמר מר"). כמו כן מהווה התואר כינוי במקרה בו פונה אמורא לרבו בתגובה על מימרה שאמר האחרון.
* '''רבנא''' - ממשפחת [[ראש הגולה]] בבבל. בדומה ל"רבן".
* '''גאון''' - תואר שניתן לראשי ישיבות [[ישיבת סורא|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] בתקופת ה[[גאונים]]. עם זאת הרב היה נקרא בתוספת התואר "רב" לפני שמו (לדוגמאלדוגמה: הרס"ג - [[רב סעדיה גאון]]). השם "גאון" הוא קיצור של "ראש ישיבת גאון יעקב", והתואר ניתן לראשי שתי הישיבות החשובות ב[[בבל]] ([[ישיבת סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא]]), שהיוו את מרכז התורה העולמי באותה תקופה. הסבר דרשני לשם גאון הוא שה[[גימטריה]] של השם (60) באה לרמז שהגאון שולט בששים [[מסכת|מסכתות]] ה[[תלמוד|ש"ס]].
*'''[[חבר (הלכה)|חבר]]''' - תואר שניתן בתקופת המשנה למקפידים על [[תרומות ומעשרות]] ועל [[טומאה וטהרה]]. בתקופת הגאונים ניתן התואר על ידי [[ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)|ישיבת ארץ ישראל]] למי שנסמך לדיינות; כמן כן ניתן התואר גם לתומכי הישיבה המובהקים בארצות השונות.
*'''אלוף''' - תואר שניתן על ידי ישיבות סורא ופומבדיתא בתקופת הגאונים למי שנסמך לרבנות ולתומכי הישיבה המובהקים, מקביל לתואר "חבר" שניתן על ידי ישיבות ארץ ישראל.
שורה 21:
* '''[[wikt:אבדק"ק|אבדק"ק]]''' - תואר המקובל בקהילות אחדות תואר זה הוא ראשי התיבות של 'אב בית דין דקהילה קדושה', גם זה תואר כינוי לרב העיר בפועל, והוא שקול לתואר "גאב"ד".
 
בימינו, משתמשים בתארים אלה כמה [[אדמו"ר]]ים העומדים בראש קהילות [[חסיד]]יות שראשיתם ברבנות ערים באירופה, לדוגמאלדוגמה: רבי [[יוחנן סופר]] גאב"ד [[חסידות ערלוי|ערלוי]], [[אדמו"ר]] [[חסידות באבוב|באבוב]] הנושא בתואר אבדק"ק באבוב, ועוד. רבנים של קהילות גדולות ב[[אירופה]] משתמשים אף הם בתואר גאב"ד, כגון גאב"ד [[אנטוורפן]].
 
* '''רשכבה"ג''' ('''ר'''בן '''ש'''ל '''כ'''ל '''ב'''ני '''הג'''ולה) - תואר לגדולי הדור המרכזיים.
*'''הגאון רבי''' או '''הגאון הרב''' - תואר למספר קטן יחסית של הרבנים הגדולים והמפורסמים שבדור. {{ש}} בקרב היהדות הליטאית ולעתיםולעיתים הספרדית נהוג לשלב את שמם של מנהיגי הדור המרכזיים לתוך ראשי תיבות המתחילות ב"הגאון רבי". (לדוגמאלדוגמה: [[יוסף שלום אלישיב|הגרי"ש אלישיב]], [[אהרן יהודה ליב שטינמן|הגראי"ל שטיינמן]], [[עובדיה יוסף|הגר"ע יוסף]]).
*'''הרה"ג''' (הרב הגאון) - תואר לרבנים שיש להם ידיעה מיוחדת ב[[תלמוד]] וב[[פוסק]]ים, שציבורים גדולים מאוד מקבלים את סמכותם, נהוג לכנות בתואר '''הרה"ג'''. כיום נהוג לכנות בתואר זה כל אברך תלמיד חכם ולאו דווקא מנהיג קהילה או פוסק הלכה.
*'''הרב''' - תואר הבא לפני שמו של רב עיר, [[ר"מ|ראש ישיבה]] וכדומה.
שורה 33:
* '''הרה"צ''' (הרב הצדיק) או '''הגה"צ''' (הגאון הצדיק) - כך מכנים את הרבנים הידועים שמפורסמים בעיקר ב[[עבודת ה']], מידות ומוסר, למשל [[משגיח]]ים בישיבות, או צדיקים שאינם [[אדמו"ר]]ים או לעיתים גם אדמו"רים עצמם כשמזכירים אותם בשמם הפרטי כמו גם בנים של אדמו״רים שמכונים ע״פ רוב הרה״צ. אלו המפורסמים גם כתלמידי חכמים מכונים בתואר הגה"צ.
*'''הרה"ח''' (הרב החסיד) או '''הגה"ח''' (הגאון החסיד) - תואר מקובל בקהילה החסידית (הרה"ח לאדם מן השורה והגה"ח לרב).
* '''[[חכם]]''' - כינוי ל[[רב]], במיוחד בקהילות של [[יהדות ארצות האסלאם]]. לדוגמאלדוגמה: [[חכם באשי]].
* '''[[מרן (תואר)|מרן]]''' - מ[[ארמית]], "אדוננו" - תואר כבוד לרב מובהק. הידוע ביותר בתואר זה הוא הרב [[יוסף קארו]], מחבר ה[[שולחן ערוך]]. ובימינו הרב [[עובדיה יוסף]].
* '''הרב''' או '''הרבי''' (ללא ציון שם הרב) - כינוי של ציבור כלשהו למורה הדרך ההשקפתי וההלכתי שלו.
** '''הרב''' - בחלק מהציבור הדתי-לאומי הכוונה ל[[אברהם יצחק הכהן קוק|רב קוק]] (בעיקר הכינוי: הרב זצ"ל), ובחלק אחר לרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דב סולובייצ'יק]]. {{ש}} בציבור ה[[יהדות חרדית|חרדי]] זכו לתואר זה (במשמעות של מורה דרך) רבנים כמו הרב [[משה יהושע יהודה ליב דיסקין]] והרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] (בנו הבכור של ר' חיים), מכיוון שהיו שניהם מבריסק בליטא, כל אחד בדורו כונה "{{פירושון|[[הרב מבריסק]]}}".
** '''הָרַבִּי''' (לפעמים נהגה "הָרֶבֶּ'ה") - "הרבי" הוא כינוי פנים-קבוצתי למנהיג אותה קבוצה. משמש בעיקר בקרב [[חסידים]] לתיאור ה[[אדמו"ר]] שלהם, ולעתיםולעיתים הכוונה יכולה להיות גם ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] המקומי, וכו'.
* '''רבנו''' - כינוי למורה דרך של קבוצה, שהדוברים הולכים לאורו. בפועל, משמש בדרך כלל ל[[נחמן מברסלב|רבי נחמן מברסלב]], ל[[צבי יהודה קוק|רצי"ה]], ולפעמים ל[[רמב"ם]]. בנוסף, משמש התואר אצל "נושאי כלים" (חיבורים המפרשים חיבור קודם) כדי לתאר את מחבר הספר המתפרש.