משה יעלון – הבדלי גרסאות

בספרו קושר יעלון בין [[הנסיגה מלבנון]] למה שכונה על ידו "[[אינתיפאדת אל-אקצה|מלחמת הטרור הפלסטינית]]" של שנת [[2000]]. הוא מסביר כי הערבים במזרח התיכון למדו לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] כי במלחמה בעצימות מלאה לא ניתן להכריע את מדינת ישראל. אך פגיעה הדרגתית, כפי שביצע ה[[חזבאללה]] בלבנון, יש בה כדי לשבור מחוסנה של מדינת ישראל. תזה זו הוצגה כבר בשנתו הראשונה כרמטכ"ל בריאיון שהעניק ל[[ארי שביט]]. [[ההתנתקות]] בשנת [[2005]], לדבריו, היא שהביאה לעליית החמאס ברצועת עזה מספר חודשים לאחר מכן. בכך מצדיק יעלון את התנגדותו לתוכנית ההתנתקות.

יעלון מדגיש כי "חיי האדם הם מעל האדמה". כלומר טוב [[שלום]] מ[[ארץ ישראל השלמה]]. אולם, מאחר שכל נסיגה מביאה עמה גל של [[טרור]], אסור לישראל במצב העניינים הנוכחי לבצע נסיגות נוספות. הוא מכנה את הדרך השואפת ל"שלום עכשיו" מכונה בספרו כ"הדרך הקצרה". יעלון מציע בספרו כי "הדרך הארוכה" הנמנעת בשלב זה מנסיגות כלשהן, היא זו שתפגין חוסן בעיני הערבים במזרח התיכון, ורק היא שתביא לשלום. הוא טוען כי "הדרך הארוכה, היא הקצרה" ומכאן שם הספר.

להגדרתו של יעלון ב2008, הוא עודנו "[[מפא"י]]ניק" שהתחנך על ערכי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]], ו[[תנועת העבודה]] היא שנטשה את ערכיה, בכך שהיא מתעלמת מן העובדה כי אין פרטנר אמיתי לשלום בזירה הפלסטינית. קשרו של יעלון לאידאולוגיה ה"מפא"יניקית" התבטא גם במכתבו ל[[טוני בלייר]], שם ציטט את [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] שכינה את אלו החושבים שפריחה כלכלית בקרב האוכלוסייה הערבית תפחית מן הרצון לפגוע בישראל "הציונים הנאיביים". יעלון מסביר כי ה[[התנחלויות]] אינן מקור המוטיבציה הפלסטינית לפעילות טרור.; וכי הסיבה העיקרית לטרור היא החינוך הפלסטיני. בימי [[יאסר ערפאת]], גם לאחר החתימה על הסכמי השלום, לימדו בבתי הספר הפלסטינים כי ארץ ישראל כולה שייכת לערבים, ואין מקום לעם היהודי בין הירדן לים התיכון. ב[[כנס ירושלים]] שנערך בפברואר [[2010]] אמר יעלון: "יש לאמץ את הגישה של בנייה מלמטה למעלה של יסודות הישות הפלסטינית, שבמרכזה שינוי המסר החינוכי לכזה התומך בשלום ומתנגד להסתה, לטרור ולשנאה. בלי כל אלה כל הסכם שלום עלול להפוך להסכם של הפסקת אש זמנית, שינוצל על ידי גורמי הטרור להתחמש ולהתכונן לסיבוב הבא"{{הערה|{{וואלה!|פנחס וולף|יעלון: "ההגנה הטובה נגד טרור היא התקפה"|1644486|17 בפברואר 2010}}}}.

העימות בארץ ישראל הוא, לדבריו, חלק מ[[מלחמת תרבות|מלחמת תרבויות]] שמתנהלת במזרח התיכון. בין תרבות מערבית ש[[קדושת החיים|מקדשת את החיים]], לתרבות [[אסלאמיזם|איסלאמית]] [[ג'יהאד|ג'יהאדית]] שמקדשתהמקדשת את המוות. ישראל מושכת אש בתוך מלחמת התרבויות האלוהזו. העוינות הבסיסית כלפי ישראל מקורה בכך שהיא נתפסת כעמדה קדמית של [[העולם המערבי|המערב]] במזרח האיסלמי. זהו ההקשר שלפיו צריך לראות את העימותים באזור. מתחייב ממנו שהנוסחה של "[[שטחים תמורת שלום]]" אינה רלוונטית. עלינו לגבור על איום האסלאם ה[[ג'יהאד]]י, לנצחולנצח במלחמת התרבויות.