הפצצה אסטרטגית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏פתיח: הרחבה
שורה 4:
אחת המטרות בעת מלחמה היא לגרום לדמורליזציה של האויב, כך שכניעה או השבת השלום על כנו, נראות אפשרויות עדיפות על פני המשך הסכסוך. בעבר נעשה שימוש בהפצצות אסטרטגיות כדי לקדם מטרה זו. לקראת סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הפך המונח "הפצצות טרור", שהומצא על ידי משרד התעמולה הנאצי, לשגור גם בשפה ה[[אנגלית]], וההפצצות האסטרטגיות על ידי בנות הברית המערביות תוארו מאז בפי מתנגדיהן כהפצצות [[טרור]], בעוד אחרים העדיפו את השימוש במונחים פחות ערכיים, כגון "שבירת כוח העמידה".
 
מלחמת העולם השנייה הראתה כי לטקטיקה זו בעיתיות אתית רבה ותועלת מועטה. השימוש הנרחב בהפצצות אסטרטגיות במהלך המלחמה גרם לאבדות רבות בקרב אזרחים והחריב ערים שלמות, אך לא שבר את רוחו של העם הגרמני ושל העם היפני.
[[ג'וליו דואה]] (1869–1930) היה מראשוני הוגי הרעיון של הפצצות אסטרטגיות. הרעיון זכה לתהודה נרחבת בנאום שנשא [[סטנלי בולדווין]] בפרלמנט הבריטי בשנת 1932, בכותרת: "חשש לעתיד" (A Fear for the Future), בו טען כי אף בהינתן הגנה אווירית נרחבת, מפציצים תמיד יצליחו לחדור ולהפציץ מרכזי אוכלוסייה. רעיונו של דואה אומץ וקודם בארצות הברית על ידי [[בילי מיטשל]], הנחשב לאבי [[חיל האוויר של ארצות הברית|חיל האוויר האמריקני]].
 
הפצצה אסטרטגית מהאוויר של יעדים אזרחיים הוצעה לראשונה על ידי התאורטיקן האיטלקי ה[[גנרל]] [[ג'וליו דואה]]. בספרו "פיקוד האוויר" (1869–19301921) היהטען מראשונידואה הוגיכי הרעיוןניתן שללהימנע מליפול למבוי סתום דמוי [[מלחמת העולם הראשונה]] על ידי שימוש בכוחות אוויר לפגיעה ישירות באוכלוסייה האזרחית. דואה האמין כי התקפות כאלה יגרמו לאזרחים להכריח את הפצצותממשלותיהן אסטרטגיותלהיכנע. הרעיון זכה לתהודה נרחבת בנאום שנשא [[סטנלי בולדווין]] בפרלמנט הבריטי בשנת 1932, בכותרת: "חשש לעתיד" (A Fear for the Future), בו טען כי אף בהינתן הגנה אווירית נרחבת, מפציצים תמיד יצליחו לחדור ולהפציץ מרכזי אוכלוסייה. רעיונו של דואה אומץ וקודם בארצות הברית על ידי [[בילי מיטשל]], הנחשב לאבי [[חיל האוויר של ארצות הברית|חיל האוויר האמריקני]].
 
עקרונית, ובהיעדר כל שיקול אחר, הפצצה אסטרטגית עדיפה על [[אמנעה אווירית]], שעדיפה על [[סיוע אווירי קרוב]]. אולם בפועל, ככל שהמטרות להפצצה נמצאות רחוק יותר, ועמוק יותר בשטחו של האויב, הביצוע קשה יותר, גם בשל עליית הקושי הטכני, שמצריך מטוסים או טילים גדולים ויקרים יותר, מודיעין מרוחק יותר וכדומה, וגם בשל היכולת הגוברת של האויב לסכל את החדירה לעומק רב יותר בשטחו. ולכן, המשימה העיקרית של מתכנני מערכה אווירית היא למצוא את האיזון המיטבי בין הפצצה אסטרטגית, אמנעה, וסיוע קרוב, בהתחשב ביכולות העומדות לרשותם, מול הקשיים הטכניים ומול יכולות האויב.