קו העוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
J-insights (שיחה | תרומות) |
J-insights (שיחה | תרומות) |
||
שורה 29:
* עוני הוא תופעה רב ממדית{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=דניאל גוטליב וניצה (קלינר) קסיר|שם=[https://www.boi.org.il/deptdata/papers/paper08h.pdf העוני בישראל ואסטרטגיית מוצעת לצמצומו]|כתב עת=פרסומי בנק ישראל}}, יולי 2004}}. קו העוני היחסי המקובל בישראל, מתייחס רק לממד אחד של העוני - רמת ההכנסות. כך למשל, אין התייחסות לתחושת עוני (עוני סובייקטיבי).
* קו העוני מתייחס רק לרמת ההכנסות, יכול להיות אדם עם הון עצמי גבוה, ברכוש או חסכונות אולם הוא מרוויח מעט ועדיין הוא יחשב מתחת לקו העוני.
*כיוון שעוני מוגדר באופן יחסי, הרי שאם לכולם יהיה פחות, למשל, בשנת מיתון, אזי העוני דווקא ירד (כך קרה בשנת 2020)<ref>{{Cite news|title=דוח העוני של הביטוח הלאומי כלל לא מודד עוני, הרב ד"ר עדו רכניץ, דעות|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001359054|newspaper=Globes|date=2021-02-01|access-date=2021-02-01|first=הרב ד"ר עדו|last=רכניץ}}</ref> * בעיה נוספת בחישוב מספר העניים וקו העוני היא אמינות נתוני ההכנסה המשפחתית שעליהם מתבסס החישוב. בישראל חישוב קו העוני מתבסס על סקר ההכנסות של [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], שבו נשאלים כ-15 אלף ראשי משק-הבית על הכנסותיהם החודשיות השוטפות הכוללות הכנסות משכר עבודה, מנכסים, מקצבאות או מכל מקור אחר. במדידה המתבססת על סקר כזה יש הטיה מובנית כי חלק מן הנסקרים יעדיפו לא לדווח את המספרים האמיתיים לסוקרים, ולא להסגיר את כל מקורות ההכנסה (למשל, [[הון שחור|כסף שחור]]) ובכך להטות את התוצאות מטה לעומת רמת ההכנסות האמיתיות. בתחום הספציפי של הכנסות מ[[פנסיה]], נמצא כי יש פערים משמעותיים בין הנתונים המתקבלים מעיבוד נתוני סקר ההכנסות לבין הנתונים הרשמיים הנאספים מדיווחי המעסיקים לביטוח לאומי ולמס הכנסה{{הערה|{{גלובס|אלי ציפורי|הישראבלוף של מדדי העוני שמתבססים על סקרי הלמ"ס|1001222084|3 בפברואר 2018}}}}.
| |||