גל יתרו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
| שם בשפת המקור =
| תמונה = [[קובץ:itro46.jpg|מרכז|מראה הגל מרחפן צילם אורי דוידוביץ|350px]]
| כיתוב = מראה הגל בצורת סהר (צילם אורי דוידוביץ
| שמות נוספים =
| מורשת עולמית =
שורה 14:
| שטח = 3 דונם
| קוטר =
| גובה מעל פני הים =
| תרבויות =
| תקופות =
שורה 38:
'''גל יתרו''' הוא מבנה אבן גדל מימדים בצורת חצי [[סהר]], המתוארך ל[[תקופת הברונזה הקדומה]] לפני למעלה מ-5000 שנה. הגל ממוקם במורדות [[הר מירון]], מול קיבוץ [[פרוד]].
== הקדמה ==
[[קובץ:Gal24.jpg|ממוזער|הנוף במבט מהגל (צילם יואב אבניאון)|280x280 פיקסלים]]
[[קובץ:Itro40.jpg|ממוזער|מבט מרחפן אל לב גל האבנים (צילם אורי דוידוביץ
גל יתרו (נ.צ
=== גילוי האתר ופרסומים ראשונים ===
האתר זכה בעבר להתייחסות
▲=== מקור השם ===
עד שנת 1948 היה בסמוך כפר ערבי בשם פַרָאדִיֶה. ערביי המקום כינו את המקום "רוג'ם- נבי שועיב" שפירושו הוא -גל הנביא יתרו. יוסף ברסלבסקי מביא בספרו הידעת את הארץ (1946, כרך א` הגליל ועמקי הצפון) את ההסבר:
[[קובץ:Itro44.jpg|ממוזער|280x280 פיקסלים|מראה הגל בתוך היער (צילם אורי דוידוביץ
[[קובץ:Gal20.jpg|ממוזער|280x280 פיקסלים|אישה על האבנים הגדולות (צילם יואב אבניאון)]]
"השם ניתן ל"כרבולת" מאחר שמגל אבנים מׂוארך זה רואים יפה את הכפר חיטין ואת פסגת קורן-חיטין, המתנשאת מעליו - ומנהג מקובל הוא להקים גל-אבנים בנקודה נישאה, אשר ממנה ישקיף אדם על מקום קדוש למרחוק. כידוע למרגלות קרני חיטין, 16 ק"מ בקו אווירי מגל האבנים, נמצא המקום הקדוש ביותר לדרוזים בישראל בו טמון אבי הנביאים - שועייב המזוהה עם יתרו חותן משה.
שורה 73 ⟵ 72:
== החפירות הארכאולוגיות בגל ==
[[קובץ:Wach50.png|ממוזער|280x280 פיקסלים|הנחת האבנים בבניית הגל (צילם עידו וכטל)]]
[[קובץ:Wach52.jpg|ממוזער|280x280 פיקסלים|שטח החפירה מדרום לגל עם שרידי קירות וגילוי סלע
בשנים 2009-2010 התבצעו באתר 29 ימי החפירה בכמה ריבועי בדיקה משני צידי גל האבנים. הגל נבנה מאבני שדה בגודל בינוני שאורכן הממוצע 35 ס"מ. אורכו כ-150 מטר (אורך המיתר בקו ישר 90 מטר), רוחב גל האבנים במרכזו כ-20 מטר והוא השתמר לגובה של 4.7 מטר. בבדיקה הוברר כי גובהו המקסימלי מעל סלע האם הוא 7 מטר. סביב האתר השתמרו עצי חורש עתיקים שעשויים לרמוז על יחוס קדושה למקום. הממצא הקראמי בחפירה דל מאוד ומרמז שלא היתה במקום התיישבות. הממצאים עצמם מתארכים את הפעילות באתר לתקופת הברונזה הקדומה 2 (כחמשת אלפי שנה טרם זמננו).בצילום ניתן לראות את אופן הנחת האבנים בבניית הגל.
בגליל ההררי נסקרו מעל חמישים אתרים מתקופת הברונזה הקדומה (
== מי בנה את גל האבנים? ==
שורה 89 ⟵ 88:
כפי שכבר נאמר, נראה שבאתר עצמו אין מקום ועדויות לישוב משמעותי שיכול היה לבנות את גל האבנים.
האתרים הסמוכים שזוהו בעבר בבקעת חנניה ככל הנראה לא התקיימו בתקופת ב"ק
לעומת זאת די ברור שבניית רוג'ום אל הירי ברמת הגולן שנפחו נאמד ב " 12.500 מטר/קוב נבנה על ידי אתר עירוני סמוך או כמפעל משותף של מתחמים דומים בגולן.
|