תוכנית אלפא – הבדלי גרסאות

'''תוכנית "אלפא"''' הוא שמה של תוכנית להסדרת [[הסכסוך הישראלי-ערבי]] שיזמו שני פקידים בכירים מ[[בריטניה]] ומ[[ארצות הברית]] ב-[[1955]].

ביסוד התוכנית עמד האינטרס הבריטי לקיים גשר יבשתי בין [[ירדן|הממלכה הירדנית]] שהייתה בשליטתה <ref>הממלכה הירדנית הייתה בת חסות בריטית והפיקוד על [[הלגיון הירדני]] היה בריטי.</ref> לבין [[תעלת סואץ]]. זאת לנוכח "הסכם בסיס התעלה", שנחתם ב- ב־[[1954‏1954]] בין [[מצרים]] ו[[בריטניה]] לפיו האחרונה תסיג את כוחותיה ותפנה את בסיסיה ממצרים עד ל-[[18 ביוני]] [[1956]].

במסגרת התוכנית נדרשה מדינת [[ישראל]] לוותר על חלק משטחי ה[[הנגב|נגב]] מ[[כיס פלוג'ה]] (קו [[קריית גת]]) ועד [[אילת]], לקבל חלק מן ה[[פליטים]] ה[[פלסטינים]] חזרה לתחומה, ולשלם פיצויים לכל היתר; כל זאת תמורת ביטול [[החרם הערבי]] והכרת מדינות ערב בישראל. השטחים מהם נדרשה ישראל לסגת כללו שני משולשים גדולים ב[[נגב]] (האחד מכיוון [[סיני]], והשני מכיוון [[ירדן]]). שני המשולשים נפגשו בקודקוד משותף, שם תוכנן להיות מעבר ישראלי לנגב הדרומי ול[[אילת]]ולאילת, כך שיתאפשר לה לשמור מעבר בין השטחים. בבריטניה אף נהגתה תוכנית לכפות את ההסדר על ישראל בכוח צבאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://youtu.be/hcGaRrn2XjI|הכותב=יצחק נוי|כותרת="תוכנית ההתקפה של בריטניה"|אתר=ATARIM Tel-Aviv coastline|מידע נוסף=ב- YouTube|תאריך=25 לינואר 2021}}</ref>.

התוכנית שהוצעה לישראל ולכמה ארצות ערביות נדחתה בסופו של דבר על ידי הצדדים:

ראש הממשלה [[משה שרת]] דחה את התוכנית בתוקף בסרבו לכל שינוי ב[[סטטוס קוו]] של גבולות המדינה. אך הלחץ הבריטי-אמריקאי והתקווה להסדרת הסכסוך עם מדינות ערב, הניעו אתו להסכים לשקול להביא את התוכנית לדיון בממשלה, ובתנאי שישראל תתקבל ל[[נאט"ו]]. דרישתו נדחתה על הסף. ב- 3ב־3 בנובמבר [[1955]] הוא סיים את תפקידו כראש ממשלה, שב למשרד החוץ והוחלף בידי [[דוד בן-גוריון|דוד בן גוריון]].

שבוע לאחר מכן, ב-10 בנובמבר 1955, נשא ראש ממשלת בריטניה [[אנתוני אידן|אנטוני אידן]] את מה שנודע כנאום [[גילדהול (לונדון)|גילדהול]] שקרא להסכם שלום בין ישראל למדינות ערב המבוסס על פשרת תוכנית אלפא. הוא הבטיח ערבויות לשני הצדדים אם יושג הסכם ואיים שהצד שיתנגד לו יאבד את אהדת בריטניה {{הערה|{{דבר|א. שאנן|אידן מערבב צמר בכותנה|1955/11/18|00402}}}}. ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]]{{הערה|{{דבר|א. שאנן|תגובת לונדון על נאום ד. בן גוריון בכנסת|1955/11/17|00110}}}} ושר החוץ [[משה שרת]] שללו כל דרישה לנסיגה ישראלית{{הערה|{{דבר||שרת: ישראל לא תוותר על שום שטח|1955/11/11|00100}}}} ובריטניה ניסתה להשיג הסכמה בינלאומית למתווה שהוצע בנאום{{הערה|{{דבר|א. שאנן|אידן מבקש תמיכת ארה"ב בתכניתו|1955/11/13|00100}}}}. הנאום זכה לאהדה בצד הערבי {{הערה|{{דבר|א. שאנן|בריטניה מחדשת משלוח נשק חדיש למצרים|1955/11/15|00103}}}} אך נדחה בידי נשיא [[מצרים]] - [[גמאל עבד אל נאצר]]. הוא לגלג על התוכנית באמרו: 'מה נעשה אם מישהו ישתין מהשטח המצרי לישראלי או להפך? זה יגרום לתקרית'.

בראייה היסטורית הסתבר שלא היה כל סיכוי לתוכנית; באותה שנה התגבש "גוש המדינות הבלתי מזדהות" שהרכיב את "[[העולם השלישי]]", ונאצר - שהיה מהפעילים בגוש זה, ראה ב[[אימפריאליזם]] הבריטי, והאמריקאי בפרט, תופעה שלילית שאין לקבל. בשל כך שתיהן לא התאימו באותה עת למעמד המדינות המתווכות. פרסום [[עסקת הנשק הצ'כית-מצרית]] הביא לגניזתה הסופית של תוכנית אלפא.

פחות משנה לאחר מכן, באוקטובר [[1956]], יפעלופעלו ישראל, בריטניה ו[[צרפת]] במשותף נגד מצרים ב"[[מבצע קדש|מבצע קדש"]] ו"[[מבצע מוסקטר]]".