קושיצה – הבדלי גרסאות

עדויות לנוכחות יהודית בקושיצה מופיעות כבר [[המאה ה-15|במאה ה-15]] ובמאה ה-16. מסמך משנת [[1524]] מזהה את מנהל המטבעה המקומית כיהודי ומסמך אחר מזכיר שגם קודמו היה יהודי. ככל הנראה היהודים עזבו את קושיצה וחזרו לסביבות העיר בסוף [[המאה ה-17]] ותחילת [[המאה ה-18]]. היהודים התגוררו בסביבת קושיצה והגיעו אליה לסחור בימי השוק ובירידים, אך לא הורשו ללון בעיר והם התגוררו בעיקר ברוזנופצ'ה. מדיניות זאת הייתה פשרה בין דרישת הסוחרים הגויים שלא יינתן ליהודים להתגורר בסביבות העיר כלל, לבין בקשות היהודים להתגורר בעיר עצמה. בראשית [[המאה ה-19]] התגוררו בעיר מספר מועט של יהודים, בין השאר אלמנה שניהלה בה מסעדה כשרה עבור היהודים שבאו לסחור בעיר. בשנת [[1840]] בוטל האיסור על מגורים של יהודים בעיר, ובעיר התפתחה קהילה קטנה ששכרה מבנה לצורך [[בית כנסת]]. בין רבני העיר בראשית המאה העשרים היה רבי [[שאול בראך]], [[פוסק הלכה]] ו[[ראש ישיבה]], ומתנגד חריף ל[[ציונות]], ל[[המזרחי|מזרחי]] ול[[אגודת ישראל]].

לאחר המלחמה שב לעיר רבי [[רפאל בלום]], והתמנה ל[[אב"ד]] הקהילה המתחדשת. בין היתר הוא הקים בה [[בית דין (הלכה)|בית דין]] להתרת [[עגונות מלחמת העולם השנייה]], אך ב[[ה'תש"ח]] היגר ל[[ארצות הברית]]. כיום יש בעיר קהילה יהודית קטנה, עם מטבח ובית כנסת שפעיל בשבתות ובחגים. מרכז הקהילה נמצא לא רחוק מבית הכנסת שבתמונה, שפעיל כיום רק בחלק מהחגים ואירועים מיוחדים.