מדרש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hazan100 (שיחה | תרומות)
←‏שיטת המדרש: הוספת מקור
שורה 14:
במדרש [[בראשית רבה]] נפוץ השימוש ב'''פתיחתא''': היא מופיעה בתחילת הסימן ("הפרק" במדרש) ופותחת בדרשת "פסוק רחוק" מספרי אמ"ת ([[איוב]], [[משלי]] ו[[תהילים]]) או מספרי ה[[נביאים]]. לאחר עיסוק קצר או ארוך באותו "פסוק רחוק" משתלשלת הפתיחתא ומתחברת בסופו של דבר לפסוק הראשון שנקרא ב[[פרשת השבוע]]. החוקרים מתחבטים בשאלה האם הפתיחות נאמרו בשבת מול קהל בבית הכנסת, במטרה למשוך אותו "ולהכין" אותו לקראת הקריאה בתורה,{{הערה|1=[[יוסף היינמן]], דרשות בציבור בתקופת התלמוד, ירושלים תשל"א, עמ' 13}} או שמא מדובר בפלפול בית-מדרשי שנאמר לאוזני החכמים בלבד.{{הערה|1=י' פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה כרך א', עמ' 213-214}}
 
חלק מן הרעיונות העולים במדרש, בעיקר במדרש האגדה, הם [[מטפורה|מטפוריים]], פרשנים מאוחרים הדגישו שאין להבין אותם כפשוטם כלל, אם כי יש מי שחולק עליהם וסובר שגם הפשט קיים. לעיתים הדיונים המדרשיים מסתירים מאחוריהם תפיסות אזוטריות ואף [[מיסטיקה|מיסטיות]].{{הערה|1=כך היא דרך הדרישה של ספר הזוהר ברובו}} לפי הסברים מאוחרים יותר (למשל, אצל [[הרמב"ם]]{{הבהרה|מקור ברמב"ם, או שמא הכוונה לפרשנות של דעת הרמבם}}) הדבר נעשה כדי להסתיר את התפיסות המורכבות מן ההמון וממי שעלול לעשות בהן שימוש לרעה.{{הערה|ראו למשל את דברי הרמב"ם ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירוש המשנה]], ב[[הקדמות הרמב"ם#הקדמה לפרק חלק|הקדמה לפרק "חלק"]], בקטע על [[s:הקדמת_הרמב"ם_לפרק_חלק_(שלמה_בן_יוסף)#[דעות_בני_אדם_בדברי_החכמים]|שלוש הכתות]].}}
 
== סוגי מדרשים ==