|
|
|
הזימים בנויים מ[[קרום|קרומים]] דקים ועדינים ביותר העשויים משכבות [[תא|תאים]] בודדים, עשירים מאוד ב[[נים (כלי דם)|נימי דם]] המובילים תאי [[דם]] בודדים הפולטים [[פחמן דו חמצני]] וקולטים את החמצן מהמים, והם עוברים דרך הקרומיות, בהן מתבצע חילוף ה[[גז|גזים]] בין נימי הדם לסביבה המימית החיצונית בתהליך [[דיפוזיה]] (מפל ריכוזים).
כדי לאפשר לדג לקלוט כמות מירביתמרבית של חמצן, עליו להניע את המים סביבו כל העת. מיני דגים מסוימים עושים זאת על-ידי פתיחה וסגירה של הזימים. מדובר בעיקר ב[[דגי גרם]], שהם הנפוצים ביותר; אצלם מכוסים הזימים בלוחית גרמית ניידת הנקראת "מכסה הזימים". לפיכך אי אפשר לראות את הזימים אלא לאחר שמרימים את מכסה הזימים שנמצא יחד עם מערכת הזימים על [[ראש|ראשו]] של הדג כדי להיות קרובים ל[[מוח|מוחו]], וראשיתו של [[צינור]] ה[[עיכול]] בדפנות ה[[לוע]]. הדג בולע את המים דרך [[פה|פיו]] על-ידי תנועה קדימה ופתיחת הלוע ולאחר מכן סגירת פיו ודחיסת המים על פני הזימים; מינים אחרים של דגים, כגון [[כריש|כרישים]], עושים זאת על-ידי הישארות בתנועה מתמדת גם תוך כדי [[שינה]] (הדבר קשור גם לפעילות ה[[חשמל|חשמלית]] שב[[גוף]] הכריש).
[[קטגוריה:זואוטומיה]]
|
