חואן דה לה סיירבה – הבדלי גרסאות

 

עם ההצלחות היו עדיין קשיים טכניים שהיה צורך להתעלות עליהם, העיקרי שבהם הוא האצת הרוטור טרם המראה, הפתרון עם משיכת החבל היה מאיץ רק לכחצי מקצב הסיבוב הדרוש להמראה, שאר ההאצה הייתה צריכה להתבצע במהלך ריצת המראה על ידי זרימת האוויר. מספר שיטות נוסו בשביל לאפשר האצה מיטבית של הרוטור, אחת השיטות הייתה הטיית הגה הגובה כלפי מעלה כדי שהוא יכווין את זרימת האוויר מהמדחף כלפי הרוטור. השיטה המוצלחת ביותר הייתה האצת הרוטור על ידי [[תיבת הילוכים|תמסורת]] המחוברת למנוע, כאשר לקראת המראה הייתה מתנתקת על ידי [[מצמד]].

עקב ההצלחה של האוטוג'ירואים של דה לה סיירבה קמו להם חלוצים נוספים שהצליחו להביא עוד המצאות ושיפורים לכלי הטיס. אחד החידושים המשמעותיים הוא יכולת ה[[מסוק#הדיסקות הסטטית והסובבת – שליטה קולקטיבית ומחזורית|שליטה המחזורית]] ברוטור אשר מאפשרת לשלוט על [[זווית פסיעה|זווית הפסיעה]] של כל להב במהלך סיבובה ועל ידי כך לשלוט במטוס בכלל הצירים במקום הגאים סטנדרטיים שלא מתנהגים בצורה מיטבית במהירויות טיסה איטיות בהן האוטוג'ירו טס, זה התבצע על ידי הטיית ראש הרוטור, ומאוחר יותר על ידי מכלול עכביש שתוכנן על ידי [[ראול הפנר]] שעל ידי זרועות המחוברות לשורשי הלהבים שלט על זווית של כל אחד מהם. השליטה על מכלול העכביש התבצעה על ידי מכלול דיסקה שתוכנן על ידי הממציא ההולנדי [[אלברט גיליס וון באומהאואר]]. דגם סיירבה C.30 היה לכלי טיס הסדרתי הראשון שכלל יכולת שליטה מחזורית ויוצר על ידי אוורו, [[פוקה וולף]], ו[[ליאורה את אוליבר]].