גימנסיה נורדיה – הבדלי גרסאות

נוספו 156 בתים ,  לפני 9 חודשים
מ
קישורים פנימיים
מ (קישורים פנימיים)
מטרת המייסדים הייתה לאפשר להורים שאמצעיהם מצומצמים להקנות לילדיהם [[השכלה תיכונית]] מלאה, ש[[גימנסיה הרצליה]] לבדה לא יכלה לספק לכל, כיוון שב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] לא הוקצה תקציב ציבורי לתמיכה בבתי ספר תיכוניים, שנחשבו אז לרשות ולא לחובה.
 
בשנת [[1929]] החליטו הורי התלמידים להחליף את שם המוסד ל"גימנסיה נורדיה", ע"ש ד"ר [[מכס נורדאו]]. בשנת 1931-[[1932]] הוספו כיתות [[בית ספר יסודי]] לגימנסיה{{הערה|
{{דבר||גמנסיה נורדיה|19310904|38.1}}}}. בשנת [[1934]] הפך בית הספר למוסד ציבורי בניהולה של "החברה לחינוך ולתרבות בע"מ" ונכלל ברשת החינוך של [[כנסת ישראל (ארגון)|כנסת ישראל]]{{הערה|
{{דבר||גמנסיה נורדיה|19360825|46.2}}}}.
גימנסיה נורדיה הייתה השלישית בתל אביב, אחרי [[גימנסיה הרצליה]] ו[[גימנסיה גאולה]].
 
גימנסיה נורדיה הכינה את תלמידיה לבחינותל[[בחינת בגרות (ישראל)|בחינות בגרות]] במקצועות הומניים וריאליים ובשפות ([[אנגלית]], [[צרפתית]] ו[[איטלקית]]). בתוכנית הלימודים נכללו גם [[ציור]] ו[[שרטוט]].
 
חבר המורים במחזור הראשון שסיים בשנת 1930 כלל את: ד"ר א. אפרתי, י. הלל, שמואל הר, אינג' וינוקור, ש. כפכפי, זאב נבון שלימד ציור, דב סלפין, אינג' א. פלקוביץ, ד"ר [[משה ריגאי]], [[שמואל שרירא|שמואל שרייר-שרירא]], שכיהן בהנהלת הגימנסיה ובסוף שנות ה-30', לאחר משבר שפקד את המוסד, נותר מנהלה היחיד. בשנת 1937 ניהל את המוסד ד"ר יוסף שוסטר{{הערה|
ספריית הגימנסיה נקראה ע"ש [[ח"נ ביאליק]].
 
התלמידים הגיעו מבתי ספר של החינוך הכללי כמו גם מתחכמונימ[[תחכמוני (בית ספר)|תחכמוני]] ואחרים. התלמידים חלקם היה בתנועותב[[תנועת נוער|תנועות נוער]] כמו "[[המחנות העולים]]".
 
בוגרי הגימנסיה רכשו במסגרתה חינוך ריאלי והומני כאחד. בסיום לימודיהם רכשו מקצועות חופשיים, שירתו ב"[[הבריגדה היהודית|בריגדה היהודית]]", ונמנו ביניהם עיתונאים, סופרים, עורכים, מהנדסים, אנשי ספר ועוד.
 
בחודשי הקיץ התקיימו שיעורים מיוחדים לילדי [[עולה חדש|עולים חדשים]] ולתלמידים, שהתקשו בחלק מן המקצועות. [[קייטנה]] בהשגחת המורים התקיימה בשעות הבוקר על שפת הים. לקייטנה התקבלו גם תלמידים מחוץ לגימנסיה.
התקיימו גם טיולים בגימנסיה, ביניהם טיול לליטני.