הבדלים בין גרסאות בדף "פיג'טינג (תנועתיות עצבנית)"

מ (הוספת קטגוריה:הקשת האוטיסטית באמצעות HotCat)
למעשה, רמת התנועתיות העצבנית היא אחד המדדים השכיחים לרמת ה[[קשב]] בכיתת הלימוד{{הערה|שם=Farley2013}}. בהתאם לכך, נמצא שרמת הקשב של [[סטודנט]]ים ב[[הרצאה]] יורדת במשך הזמן ושבמקביל רמת התנועתיות העצבנית עולה, כך שהיא גבוהה יותר ככל שחלף יותר זמן מתחילת השיעור וככל שרמת הריכוז יותר נמוכה{{הערה|שם=Farley2013|Farley, J., Risko, E., & Kingstone, A. (2013). [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpsyg.2013.00619/full Everyday attention and lecture retention: the effects of time, fidgeting, and mind wandering]. Frontiers in psychology, 4, 619.|כיוון=שמאל}}.
בעקבות זאת, ניתן להפיק תועלת חינוכית משימוש בפיג'טינג כאינדיקציה לצורך בהתערבות כמו הפסקה או שינוי בקצב ההוראה{{הערה|שם=Farley2013}}.
 
===מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים===
[[מערכת העצבים]] היא [[רשת עצבית|רשת תקשורת עצבית]] מפותחת שבאמצעותה פועל הגוף כיחידה מבוקרת ומתואמת.
מערכת העצבים מקבלת מ[[מערכות חישה|מערכות החישה]] [[מידע]] על [[גירוי]]ים ב[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]] החיצונית{{הערה|שם=מהפיכתהמוח|רמי רחמימוב (2004). מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים. רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד.}} והפנימית, ומשתמשת במידע זה על מנת לפקח על תהליכי ה[[התנהגות]], ה[[מודעות|מודעת]] והלא מודעת.
ה[[מוח]] שואף למזער את ההבדל בין הצפי שלו כלפי מצבים עתידיים, לבין ההתרחשויות האמתיות בעולם החיצוני והפנימי, כלומר - להקטין ככל הניתן את טעות ה[[חיזוי]]{{הערה|שם=Perrykkad2020}}.
 
===פיג'טינג והפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות===