קו העוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←המשמעויות של קו העוני היחסי בישראל: הפנייה לדוח העוני עצמו המתייחס לתופעה, במקום למאמר בעיתון שלמעשה ציטט את הדברים שנכתבו בדוח. תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 30:
* קו העוני מתייחס רק לרמת ההכנסות, יכול להיות אדם עם הון עצמי גבוה, ברכוש או חסכונות אולם הוא מרוויח מעט ועדיין הוא יחשב מתחת לקו העוני.
*כיוון שעוני מוגדר באופן יחסי, הרי שאם לכולם יהיה פחות, למשל, בשנת מיתון, אזי העוני דווקא ירד (כך קרה בשנת 2020)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/oni2019.pdf|הכותב=אורן הלר, ניצה (קלינר) קסיר, להב כראדי ומירי אנדבלר|כותרת=רמת החיים, העוני והאי-שוויון בהכנסות – 2019-2018 אומדן ל-2020 (לפי נתונים מינהליים)|אתר=המוסד לביטוח לאומי|תאריך=ינואר 2021}}</ref>.
* בעיה נוספת בחישוב מספר העניים וקו העוני היא אמינות נתוני ההכנסה המשפחתית שעליהם מתבסס החישוב. בישראל חישוב קו העוני מתבסס על סקר ההכנסות של [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], שבו נשאלים כ-15 אלף ראשי משק-הבית על הכנסותיהם החודשיות השוטפות הכוללות הכנסות משכר עבודה, מנכסים, מקצבאות או מכל מקור אחר. במדידה המתבססת על סקר כזה יש הטיה מובנית כי חלק מן הנסקרים יעדיפו לא לדווח את המספרים האמיתיים לסוקרים, ולא להסגיר את כל מקורות ההכנסה (למשל, [[הון שחור|כסף שחור]]) ובכך להטות את התוצאות מטה לעומת רמת ההכנסות האמיתיות. בתחום הספציפי של הכנסות מ[[פנסיה]], נמצא כי יש פערים משמעותיים בין הנתונים המתקבלים מעיבוד נתוני סקר ההכנסות לבין הנתונים הרשמיים הנאספים מדיווחי המעסיקים לביטוח לאומי ולמס הכנסה{{הערה|{{גלובס|אלי ציפורי|הישראבלוף של מדדי העוני שמתבססים על סקרי הלמ"ס|1001222084|3 בפברואר 2018}}}}.
| |||