זליגמן בר – הבדלי גרסאות

זליגמן בר דגל בכך שהנוסחה הקדומה ביותר היא הנכונה והמדויקת ביותר, ולכן הוא מביא הרבה מקורות בדרך כלל. לעומת זאת, מסיבה לא ברורה לא אהב לשנות את הנוסחה שקבע [[רוו"ה]] לפניו בסידורים שפה ברורה ושפת אמת. אם דקדוק השפה סתר את הנוסח העתיק, ואפילו העתיק ביותר- הוא הלך כדעת [[יצחק סטנוב]] (ואולי עשה זאת כהמשך לדרכו של הרוו"ה) כמו במקרה של ברכת "שלא עשני גוי" הוא כותב:{{ציטוטון|ב[[מסכת מנחות|מנחות]] דף מ"ג ע"ב(והביאו [[הרי"ף]] ו[[הרא"ש]] בפרק ט' ד[[מסכת ברכות|ברכות]]) הנוסחא '''שעשני ישראל''', אמנם ב[[תוספתא]] ד[[מסכת ברכות|ברכות]] פרק ז' [[ר' יהודה]] אומר: ג' ברכות צריך אדם לברך בכל יום: שלא עשני גוי וכו' וכן גרסת [[רב עמרם גאון|רב עמרם]] ו[[הרמב"ם]] וה[[אבודרהם]] וה[[ארבעה טורים|טור]] '''וכן בכל סידורים ישנים''' וראה [[מגן אברהם|מ"א]] ל[[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] ס' ט"ו. אבל בעל "[[יצחק סטנוב|ויעתר יצחק]]" הרחיק תיבת "[[גוי]]" והעמיד במקומה "נכרי" '''ויפה תיקן''' כי אע"פ שהרגילו [[חז"ל]] לקרוא גוי לאיש אחר שאינו מ[[עם ישראל|ישראל]], וכמו שכתב [[דוד קמחי|הרד"ק]] בשרשים ערך גוי, מכל מקום(בכל זאת) בכל המקרא תבת גוי הוראתה כמו ''עם'' וגם לא יתכן להשתמש בה בדבור על איש אחד כאשר כבר העיר ה[[ראב"ע]] בפירושו ל[[שמות]] כ"א ח'.אבל נכרי היא המילה הנכונה אם הכוונה על איש זר שאינו מישראל, '''ואנחנו חובתינו לסדר תפלותינו בלשון ברורה.'''}} כאן אפשר לראות את השקפתו.

=== תגובותיו על המשיגים עליו ===

זליגמן בר דגל שמותר לו לשנות את המנהג לטובת הנוסח שלדעתו הוא הנכון וכך הוא כותב בהקדמתו לסידור:{{ציטוטון| ועתה אתה הקורא אם תמצא כה וכה בסדור זה תיבה או ניקוד כנגד הרגל קריאתך אל נא תבהל את פיך לקרוא עלי תועה תועה, אבל הביטה וראה בשולי העמוד... ותנוח דעתך. אמנם המקנאים הרגילים לערער על כל חדש שיראו בליי שום עליו עין בוחנת אם יטענו עלי במאמר "אל תשנו ממנהג אבותיכם", ואם יאמרו "מי הוא זה שיעיז פניו לשלוח יד בלשון התפלה לתקן ולחדש ולעשות את עצמו כדיין מכריע", ואם יאמרו... אשיבם דבר כי לא באתי לחדש מאומה רק לבאר ולתקן די והותר נשאר לי לבאר ולתקן. תדע כי היידנהיים בכל מה שזיקק את התפילה הוא בעצמו לא הונחה דעתו בסידורו והיה בחפצו להוציא עוד סידור חדש מתוקן בכל וכל ואף קרא את שמו הלכה ברורה...}} ועוד כתב:{{ציטוטון|הן! החוקרים המבינים הנאמנים כי יבקרו את סידורי{{הערה|1=ובאמת גם סדר עבודת ישראל אינו נקי מטעויות כמו בתחנון לשחרית שכתב "חון אום לשמך מקוה" אות וא"ו של "מקוה" בסגול וכתב שאום לשון זכר. וודאי טעות היא זו כי מה זה "אום אני חומה" (חומה לשון נקבה לכו"ע)}} אשמח במשפטם משפט אמת, בידעי כי גם אם ימצאו ששכחתי דבר או נואלתי בדבר... אבל האנשים הקנתרנים המתחסדים בחלקלקות פיהם ורק און בקרבם הרואים כל נגעים חוץ מנגעי עצמם... אין לי חפץ באהבתם וגם שנאתם כאין נגדי..."}}

=== שינויים שעשה ===

בקרב [[מכון מורשת אשכנז | קהילות גרמניה]] עד ימינו משתמשים בעיקר בסידור "שפת אמת" בגלל שהוא נחשב כסידור המדויק ביותר מבין כל סידורי ה[[נוסח אשכנז | אשכנז]]. סידור "שפת אמת" מביא פעמים רבות את נוסח [[יהדות פרנקפורט | פפד"ם]]. בשער הסידור כתוב: "מאת וואלף ב"ר שמשון איש ארץ היידנהיים" אך דבר זה אינו מדויק. לאחר שיצא הסידור לאור בשנת [[תקס"ו]] יצא הסידור לאור בעוד כ-180 מהדורות, מהם ברדלהיים ומהם בערים אחרות כגון [[אופנבאך]], [[זולצבאך]], [[מיינץ]] וכו'. לאחר פטירת היידנהיים, כשזליגמן בר התחיל לההדיר ספרים בבית הדפוס הוא "שיפץ" את "שפת אמת" והסיר ממנו מספר שיבושים. המהדורות הנפוצות כיום של "שפת אמת", שהם מ-[[1956]] ושל הוצאת בימ"ס גולדשמיט [[בזל]] מ-[[1989]], הם לאחר השינויים.

{{-}}

|}

{{-}}

==לקריאה נוספת==

* אילת קמינצקי, [https://humanities.tau.ac.il/sites/humanities.tau.ac.il/files/media_server/all-units/%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%A1%D7%A4%D7%A8%20%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%20%D7%94%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%98/Ayelet%20Kaminetzky-%20Ph.D.pdf "סדר עבודת ישראל": שיטתו הדקדוקית של ר' יצחק זליגמן בער בההדרת הסידור], חיבור לשם קבלת תואר דוקטור בפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב תשע"ח.