יהושע כהן – הבדלי גרסאות

בשנת [[1952]], לאחר שהצבא לא אישר לו להמשיך ב[[שירות קבע]] עקב השתייכותו בעבר ללח"י, הצטרף לקבוצה המייסדת של [[שדה בוקר]] יחד עם אשתו ובנו בן השלוש חמי. הקבוצה דגלה בהקמת קיבוץ א-פוליטי יחד עם בוגרים של כל המחתרות ללא הבדלים. הם התמודדו עם תנאי החיים הקשים ולמדו לנצל את משאבי הנגב ולהתמודד עם המחסור במים ובצרכי חיים בסיסיים נוספים. הוא אף עסק בביטחון היישוב ובקשר עם ה[[בדואים]] שסביבו. כשבא [[דוד בן-גוריון]] להתיישב בשדה בוקר מונה יהושע כהן כאחראי על אבטחתו, חרף עברו בלח"י. בהליכותיו הארוכות של בן-גוריון בשבילים שסביב שדה בוקר, ליווה אותו יהושע כהן כשהוא נושא נשק ומקפיד להסתיר מעיני בן-גוריון את כוחות האבטחה הנוספים שפעלו מסביבם. הם אף שוחחו ארוכות והפכו לידידים קרובים.

 

 

היה ממקימי [[בית ספר שדה שדה בוקר]], והשתתף בחפירות הארכאולוגיות ב[[מצדה]] וב[[עבדת]]. אחרי [[מלחמת ששת הימים]] היה ממייסדי [[בית ספר שדה כפר עציון]]{{הערה|{{דבר|אברהם הרצפלד|במרומי גוש עציון|1971/07/02|01806}}}} והפך לאיש חינוך. בשיחותיו עם בני נוער התמקד בעיקר בשלושה סיפורים של גבורה יהודית: [[מצדה]], הגנת [[גוש עציון]] ונפילתו והעמידה היהודית ב[[השואה|שואה]]. כשהוחלט על [[הנסיגה מסיני]] [[שביתת רעב|שבת רעב]] במחאה על ההחלטה.