מסאפר יטא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אי דיוקים
תגיות: שוחזרה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של אורי ליבו (שיחה) לעריכה האחרונה של Bustan1498
שורה 20:
 
==היסטוריה==
לפי ההיסטוריון [[צבי מסיני]], בהתבסס על מחקרים קודמים, מוצא הפלסטינים באזור יטא ודרוםו[[הר חברון|דרום הר חברון]] הוא משבט יהודי מחמ[[ח'ייבר]] (דרום חצי האי ערב) שגורש על ידי [[מוחמד]]{{הערה|[[צבי מסיני]], '''[http://the-engagement.org/wp-content/uploads/2014/11/ספר-ההתחברות.pdf ההתחברות - בעיית ארץ ישראל שורשיה ופתרונה]''', הוצאת ליעד, 2014}}.
 
[[הקרן לחקר ארץ ישראל]] הבריטית ביקרה באזור ב-[[1881]] ותיעדה את ההתיישבות במערות הטבעיות הנפוצות במקום{{הערה|Palmer, 1881, p. [https://archive.org/stream/surveyofwesternp00conduoft#page/433/mode/1up 433]|כיוון=שמאל}}.
 
בשנות ה-70 הכריז [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] על חלק מהשטח בו שוכנים הכפרים, כ[[שטח אש 918]]{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|כל הרעות החולות של הכיבוש - דיווח משטח 918 בדרום הר חברון|1.2125730|24 בספטמבר 2013}}{{ש}}{{הארץ|[[גדעון לוי]] ו[[אלכס ליבק]]|ביקור בארץ האש שבדרום הר חברון|1.2063797|5 ביולי 2013}}}}. ביולי [[1981]], יזם שר החקלאות [[אריאל שרון]] מהלך, בו הורחב [[שטח אש|שטח האש]] באופן משמעותי לכ-30,000 דונם, כך שישמש כתירוץ לפנות את כל הכפרים באזור. הנושא עלה לדיון ב[[ועדת השרים להתיישבות]] והוא הסביר כי הוא מעדיף שהצבא ישתמש בשטחים הללו בשל "התפשטות ערביי ההר הכפריים"{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|מסמך בן 40 שנה שהתגלה בארכיון חושף את התוכנית שהגה שרון לסילוק אלף פלסטינים מבתיהם|1.9049197|20 באוגוסט 2020}}}}.
 
הישובההתנחלות "[[מעון" (מושב)|מעון]], הוקמה בלב האזור בשנת [[1981]] כ[[היאחזות נח"ל]] ואוזרחה בשנת [[1982]].
 
לאחר ל[[הסכם אוסלו ב']] כל אזור מסאפר יטא הוגדר חלק מ"[[שטח C]]", ובהתאם לכך יש לישראל יש שליטה צבאית ואזרחית מלאה עליו.
 
בסוף שנות ה-90 החלו יהודיםהמתנחלים להקים מספר [[מאחז|ישובים]]ים באזור, חלקם על אדמה פרטית בבעלות תושבי מסאפר יטא:
* ישובהמאחז "חוות מעון" הוקם סמוך לכפר א-תוואני ב-1997, החווה פונתה ב-1999 מאחר שהיא הוקמה על קרקע פרטית. היא הוקמה שוב ב-2002 בסמוך{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|מכולות המגורים והדיר חזרו לחוות מעון|1.885137|29 במאי 2003}}}}. ב-2006 שוב חולקו צווי הריסה למבנים במקום, אך הם לא בוצעו{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|חולקו צווי הריסה למבנים בחוות מעון|1.1109065|31 במאי 2006}}{{ש}}{{הארץ|עמירה הס|פלסטיני נדקר בהר חברון. עדים: הדוקר ברח לחוות מעון|1.1167974|21 במרץ 2011}}}}.
* ישובהמאחז [[מצפה יאיר]] הוקם סמוך לח'ירבת ביר אל עיד ב-2000.
* ישובהמאחז "אביגיל" הוקם סמוך לאל-מפקארה ב-2001{{הערה|[https://www.keremnavot.org/post/2020/01/27/הסיפור-של-מאחז-אביגיל הסיפור של מאחז אביגיל], באתר עמותת "כרם נבות"}}.
תושבי המאחזים הערבים תוקפים את ילדי האזור בדרכם לבית הספר, מאז תחילת מאז שנת 2000 הם זקוקים לליווי שיגן עליהם{{הערה|{{הארץ|מיכל גרינברג,עמוס הראל|מתנחלי מעון תקפו ילדים פלשתינאים|1.1103551|7 במאי 2006}}{{ש}}{{הארץ|עמירה הס|ילדים בגדה זקוקים כבר 14 שנה לליווי צה"ל כדי שיגן עליהם ממתנחלים|1.6492068}}}}.
 
במקביל החל [[המנהל האזרחי]] במהלכים שיטתיים לפינוי והריסת חלק מהכפרים באזור לטובת הרחבת המאחזים. ואילו צה"ל ביקש לפנות את רובם לטובת שימוש בשטח אש 918{{הערה|{{הארץ|עמירה הס|שטח 918 בהר חברון בדרך להפוך לעיר ואם בישראל|1.1804386|19 באוגוסט 2012}}}}.
* ישוב "חוות מעון" הוקם סמוך לכפר א-תוואני ב-1997, החווה פונתה ב-1999 מאחר שהיא הוקמה על קרקע פרטית. היא הוקמה שוב ב-2002 בסמוך{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|מכולות המגורים והדיר חזרו לחוות מעון|1.885137|29 במאי 2003}}}}. ב-2006 שוב חולקו צווי הריסה למבנים במקום, אך הם לא בוצעו{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|חולקו צווי הריסה למבנים בחוות מעון|1.1109065|31 במאי 2006}}{{ש}}{{הארץ|עמירה הס|פלסטיני נדקר בהר חברון. עדים: הדוקר ברח לחוות מעון|1.1167974|21 במרץ 2011}}}}.
* ישוב [[מצפה יאיר]] הוקם סמוך לח'ירבת ביר אל עיד ב-2000.
* ישוב "אביגיל" הוקם סמוך לאל-מפקארה ב-2001{{הערה|[https://www.keremnavot.org/post/2020/01/27/הסיפור-של-מאחז-אביגיל הסיפור של מאחז אביגיל], באתר עמותת "כרם נבות"}}.
 
בשנת 1999 קיבלו מרבית התושבים באזור צווי פינוי מידי בשל "שהייה בלתי חוקית בשטח אש". בעקבות עתירה שהוגשה בשם התושבים, הורה [[בג"ץ]] לצה"ל לאפשר להם לשוב לכפריהם בצו ביניים. ההליכים המשפטיים נגררו מאז ותושבי האזור סובלים מחוסר ודאות לגבי עתידם{{הערה|{{הארץ|תמר פלדמן|הבית שלכם הוא שטח אש|1.1968044|17 במרץ 2013}}}}. עד שנת 2007 עזבו כ-850 מתוך כ-3,500 יתושבימתושבי אזור "מסאפר יטא" את מקומות המגורים שלהם, במערות ובמאהלים{{הערה|{{הארץ|עמירה הס|טקטיקת חברון|1.1432389|6 באוגוסט 2007}}}}.
תושבי המאחזים הערבים תוקפים את ילדי האזור בדרכם לבית הספר, מאז תחילת מאז שנת 2000 הם זקוקים לליווי שיגן עליהם{{הערה|{{הארץ|מיכל גרינברג,עמוס הראל|מתנחלי מעון תקפו ילדים פלשתינאים|1.1103551|7 במאי 2006}}{{ש}}{{הארץ|עמירה הס|ילדים בגדה זקוקים כבר 14 שנה לליווי צה"ל כדי שיגן עליהם ממתנחלים|1.6492068}}}}.
 
במקביל החל [[המנהל האזרחי]] במהלכים שיטתיים לפינוי והריסת חלק מהכפרים באזור לטובת הרחבת המאחזים. ואילו צה"ל ביקש לפנות את רובם לטובת שימוש בשטח אש 918{{הערה|{{הארץ|עמירה הס|שטח 918 בהר חברון בדרך להפוך לעיר ואם בישראל|1.1804386|19 באוגוסט 2012}}}}.
 
בשנת 1999 קיבלו מרבית התושבים באזור צווי פינוי מידי בשל "שהייה בלתי חוקית בשטח אש". בעקבות עתירה שהוגשה בשם התושבים, הורה [[בג"ץ]] לצה"ל לאפשר להם לשוב לכפריהם בצו ביניים. ההליכים המשפטיים נגררו מאז ותושבי האזור סובלים מחוסר ודאות לגבי עתידם{{הערה|{{הארץ|תמר פלדמן|הבית שלכם הוא שטח אש|1.1968044|17 במרץ 2013}}}}. עד שנת 2007 עזבו כ-850 מתוך כ-3,500 יתושבי אזור "מסאפר יטא" את מקומות המגורים שלהם, במערות ובמאהלים{{הערה|{{הארץ|עמירה הס|טקטיקת חברון|1.1432389|6 באוגוסט 2007}}}}.
 
בנובמבר 2010, הוציא המנהל האזרחי צו הריסה למבנה בו טאבון{{הערה|{{הארץ||המינהל האזרחי הוציא צו הריסה לטאבון של בדווים מהר חברון|1.1231784|24 בנובמבר 2010}}}}
שורה 52 ⟵ 50:
בפברואר 2019 הרס המנהל האזרחי את מערכת המים של הכפרים, אנשי המנהל קרעו וקטעו צינורות באורך כולל של כשישה ק"מ{{הערה|{{הארץ|עמירה הס|מה יש למינהל האזרחי נגד מים זורמים|1.6958917|2 בפברואר 2019}}}}.
 
בינואר 2020, נורה מחבלצעיר בידי חייל צה"ל בהתנחלות הערביתביישוב א-רכיז, אליו הגיע חיילים כדי להחרים ציוד המשמש לטענת צה"ל לבנייה בלתי חוקית{{הערה|{{הארץ|הגר שיזף|עדי ראייה לירי בפלסטיני בגדה: הוא משך את הגנרטור לכיוונו וחייל ירה בו בצוואר|1.9417367|2 בינואר 2021}}}}. האירוע התרחש בעת שתושבי המקום ניסו למנוע החרמת [[גנרטור חשמלי|גנרטור]] נייד{{הערה|{{הארץ|עמירה הס|בכפרו של הרון אבו עראם בדרום הר חברון אסור להתחבר לחשמל, גם לא להחזיק גנרטור|1.9420577}}{{ש}}{{הארץ|גדעון לוי|מוכרת הטענה שדובר צה"ל אטוּם|1.9417820|3 בינואר 2021}}}}.
 
==קישורים חיצוניים==