תקנות שעת חירום – הבדלי גרסאות

השימוש העיקרי של תקנות שעת חירום הוא בזמן [[מלחמה]] כוללת, למצבים בהם נדרשת הפעלת סמכות שאינה קיימת בחקיקה של [[הכנסת]] וכאשר מצב החירום אינו מאפשר להמתין עד להשלמת [[חקיקה בישראל|תהליך החקיקה]]. בפועל, כחלק מהיערכות המדינה ל[[מצב חירום (ישראל)]], נכתבות "תקנות מגירה" אשר נחתמות בשעת חירום בהתאם לצורך על ידי השר הרלוונטי. תוקפן של תקנות שעת חירום מוגבל לשלושה חודשים לכל היותר, אם תוקפן לא מוארך על ידי חוק רגיל של הכנסת.

 

 

שימוש נרחב בתקנות היה דווקא לצורך כלכלי, במסגרת [[תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985|תוכנית הייצוב הכלכלית]] בין [[1985]] ל-[[1987]]. שימוש נוסף בתקנות המבוצע עד היום הוא הוצאת צווי ריתוק לעובדים [[שביתה|שובתים]] בשירות הציבורי. כך, למשל, הותקנו בסוף 1989, בעת שביתה שנערכה ב[[הקריה למחקר גרעיני – נגב|קריה למחקר גרעיני – נגב]], תקנות שעת חירום שאיפשרו למנהל הקריה לחייב עובדים מסוימים להתייצב לעבודתם.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=7fuSSLN80g+rV5pnb4MkoYaeOapbzxIJKEKrUKsge7M|שם=תקנות שעת חירום (שירות עבודה חיוני בקריה למחקר גרעיני – נגב)|שנה=התש"ן-1989|מספר=5231|פורסם ב=1 בדצמבר 1989|עמוד=102}}}} ובשנים [[2010]] ו-2017 הותקנו תקנות שעת חירום שנועדו למנוע שביתה ב[[הוועדה לאנרגיה אטומית|וועדה לאנרגיה אטומית]] ובמתקניה.{{הערה|1=[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/38597346-B9EB-4C85-8E46-7D9019992562/18978/6871.pdf תקנות שעת חירום (שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית), התש"ע-2010], ובשנת 2017 [http://www.glima.info/bylaws/7850.pdf תקנות שעת חירום (שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית), התשע"ז-2017]}}