הגל החדש הצרפתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''הגל החדש''' (ב[[צרפתית]]: נוּבֵל וָאג '''Nouvelle vague''') של ה[[קולנוע]] ה[[צרפת|צרפתי]] היה תנועה קולנועית ב[[שנות השישים]] של [[המאה ה-20]]. הכותבים במגזין "[[מחברות הקולנוע]]" (Cahiers du cinéma) החליטו להציג את [[תאוריית האוטר]] (auteur) שלהם – הבמאי כמרכז העשייה בסרט – על ידי בימוי סרטים בעצמם. הם היללו את סרטיהם של [[ז'אן רנואר]] ו[[ז'אן ויגו]]. כותבים לשעבר של המגזין כמו [[פרנסואה טריפו]] עם סרטו "[[400 המלקות]]" ([[1959]]) ו[[ז'אן-לוק גודאר]] עם סרטו "[[עד כלות הנשימה]]" ([[1960]]) סימנו את תחילת עידן זה. במאים אחרים מהזרם הם [[קלוד שברול]], [[ז'קאק ריווט]], [[אריק רוהמר]] ו[[לואי מאל]].
 
סרטי הגל החדש הצרפתי נשאו לרוב אופי [[אקזיסטנציאליזם|אקזיסטנציאליסטי]] ועסקו בנושאים כמו הדגשת תפקידו של היחיד בקבלת ה[[אבסורד]]יות שבקיום האנושי. המסרים עצמם לא הועברו רק בעזרת תוכן הסרטים ועלילתם, אלא גם בעזרת טכניקות בימוי וצילום שונות וחריגות יחסית (למשל, צילום מעקב בשוט רציף שנמשך שבע דקות) ששימשו כאמצעי אמנותי להעברת מסרי היצירה המוסרטת. הבמאים צילמו ברחובות, כשהם דוחים את רעיון הצילום באולפן. אמצעי תאורה והקלטה היו המצאות ששימשו את הבמאים בהצלחה יתרה, ביניהן [[מצלמת קולנוע|מצלמות]] קלות משקל (או 'מצלמות עט' - ביטוי הנטבע על ידי [[אלכסנדר אסטרוק]]. מבחינתו המצלמה היא כמו עט: הן בנוחיות ובקלות השימוש בה, והן בהיותה כלי ביטוי אישי לבעליה). סרטי גל חדש רבים מתאפיינים בתנועות הזורמות שבהם, אשר בדרך כלל עוקבות אחר דמויות הסרט לאורך רחובות [[פריז]].