השנים החסרות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Erel Segal (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 12:
==ראיות מרכזיות מן המקרא==
אחת הראיות שתומכות לכאורה במחקר ההיסטורי היא מן המקרא עצמו. בסוף ספר נחמיה (יב י) מוזכרת שושלת של ששה כוהנים גדולים, שכיהנו במהלך התקופה הפרסית. חישוב פשוט מורה ששישה דורות אורכים כמאה וחמישים שנים, מה שמעיד שתקופה זו הייתה ארוכה בהרבה מחמישים השנים שנמנו בסדר עולם. המלבי"ם השיב על ראיה זו, שייתכן שהכוהנים הגדולים היו מבוגרים מאד וכהנו במשך תקופות קצרות, וחלקם כהנו במקביל זה לזה, כך שניתן להכניס אותם למשך תקופה קצרה. הרב מדן השב על השאלה באופן זה אם נקדים ונתחיל למנות את ששת הדורות מאז שכורש הרשה לעם ישראל לבנות את בית המקדש, שמונה עשרה שנה לפני בניין בית המקדש בפועל (בהנחה שכבר אז נתמנה יהושע בן יהוצדק להיות כוהן גדול), נרוויח 18 שנים נוספות. אם נצא מנקודת הנחה שיהושע בן יהוצדק היה בן 45 כאשר הוא נתמנה להיות כוהן גדול, ששת הדורות יתפרסו על פני תקופה של כ-100 שנה, דבר שאיננו מופרך כל עיקר, קושי נוסף מן המקרא על שיטת חז"ל הוא שהפירוש המדרשי ש'ארתחשתא' ו'דריווש' הם אותו אדם - אינו מתאים לפשוטו של מקרא.
מאידך, אין ספק שהתעלמותו של המקרא ממספר מלכים פרסיים - משונה, מה שתומך בגרסת חז"ל, שמלכים אלו כלל לא היו קיימים. הדילוג הגדול ביותר הוא בעזרא פרק ז' שלפי המחקר המקובל מדלג ללא כל רמז על 58 שנים שבין חנוכת המקדש על ידי [[זרובבל]] בזמן [[דריווש הראשון]], עד לעליית [[עזרא הסופר]] שהייתה בעת שלטונו של [[ארתחשסתא הראשון]] (בן חשיארש הראשון, בנו של דריווש הראשון). הקושי הוא גם בפתיח לפרק - "אחר הדברים האלה", נוסח שמעיד שלפי כותב הדברים האירועים התקיימו בזה אחר זה ללא פער כה משמעותי ביניהם. יש שניסו לתת תשובות להתעלמותו של המקרא מפער זה, אך לא נאמרה בעניין תשובה מוכחת שמניחה לגמרי את הדעת מקושי זה.
| |||