תוכנית החירום לבניית כלי שיט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tamir Kalman (שיחה | תרומות) |
Tamir Kalman (שיחה | תרומות) ←אחרי כניסת הברית למלחמה: קישור פנימי |
||
שורה 30:
=== אחרי כניסת הברית למלחמה ===
ב-7 בדצמבר 1941 התרחשה [[המתקפה על פרל הארבור]] בצעד שגרם לארצות הברית להצטרף באופן רשמי למלחמה והשפיע דרמטית על התוכנית ולוח הזמנים שלה. הצורך לסייע לבריטניה להחליף את האוניות שלה שנפגעו ולייצר אוניות עבור הצבא האמריקאי, בינואר 1942 ביקש הנשיא רוזוולט לבנות עוד 8 מיליון טון אוניות ב-1942 ו-10 מיליון טון ב-1943; זהו הגל הרביעי של התרחבות התוכנית. בתחילת 1942 נחתמו חוזים לבניית אוניות חדשות ב[[ונקובר (וושינגטון)|וונקובר]], [[ריצ'מונד (קליפורניה)|ריצ'מונד]], [[אלמדה (קליפורניה)|אלמדה]] ו[[סוואנה (עיר)|סוואנה]]. בשלב זה עמדו לרשות התוכנית 221 מתחמים לבניית אוניות.
באופן בלתי צפוי, היעד המקורי שהוצב בפברואר 1942 לבנייה של אוניות מטען בקיבולת של 18 מיליון טון התברר כלא מספיק, ורוזוולט הורה להרחיבו ל-24 מיליון. בתנאי היעדר הוודאות שאכן ניתן לבנות כמות כזו של אוניות עד סוף 1943, הורחבו החוזים עם המספנות ונחתמו הסכמים חדשים לבניית אוניות מסוג החירות, וכן מכליות, אוניות אמפיביות ואוניות נוספות. לשם כך נבנו גם מספנות ב[[ג'קסונוויל]], [[פרובידנס]], [[ברונסוויק (ג'ורג'יה|ברונסוויק]], [[מיאמי]], [[סוסליטו]], [[פנמה סיטי (פלורידה)|פנמה סיטי]] ובמקומות נוספים.
| |||