הבדלים בין גרסאות בדף "צבי הירש אשכנזי"

תיקון קישור לפירושונים, פרטים בתבנית
(תיקון קישור לפירושונים, פרטים בתבנית)
{{פירוש נוסף|נוכחי=ה"חכם צבי"|אחר=ר' צבי הירש אשכנזי "חריף"; רבה של [[הלברשטאדט]], מחבר "כוס ישועות" ו"עטרת צבי"|ראו=צבי הירש ביאלה}}
{{אישיות רבנית
| שם =
| שם בשפת המקור =
| תמונה =
| כיתוב =
| כינוי =
| תאריך לידה =
| מקום לידה = {{דגל|האימפריה הרומית הקדושה}} [[טרביטש]], [[כתר בוהמיה]]
| תאריך פטירה =
| מקום פטירה = {{דגל|האיחוד הפולני-ליטאי}} [[לבוב]], [[האיחוד הפולני-ליטאי]]
| סיבת המוות =
| מקום קבורה =
| מדינה =
| תאריך לידה עברי = [[א' באלול]] [[ה'תי"ח]]
| תאריך פטירה עברי = [[א' באייר]] [[ה'תע"ח]]
| מקום פעילות =
| השתייכות =
| תחומי עיסוק =
| תפקידים נוספים =
| רבותיו =
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו =
| בן זוג =
| בת זוג = שרה רבקה (לבית מירלש)
| צאצאים = [[צבי הירש אשכנזי#ילדיו|ראו להלן]]
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}
'''צבי הירש אשכנזי''' ([[1656]] או [[א' באלול]] [[ה'תי"ח]], [[30 באוגוסט]] [[1658]], [[טרביטש]], [[מוראביה]] – [[א' באייר]] [[ה'תע"ח]], [[3 במאי]] [[1718]], [[לבוב]]) היה [[רב]] ו[[פוסק]], מחשובי הרבנים בסוף [[המאה ה-17|מאה ה-17]] ובתחילת [[המאה ה-18|מאה ה-18]], מכונה ה'''חכם צבי''' על שם ספרו. אביו ורבו של רבי [[יעקב עמדין]].
 
==ביוגרפיה==
==חייו ופעליו==
נולד בעיר [[טרביטש]] שב[[מוראביה]], לרב יעקב בן בנימין ז"ק{{הערה|ראשי תיבות: זרע קודש - מגלת ספר לרבי יעקב עמדין}} ולנחמה בת הרב אפרים הכהן. בתחילה למד אצל אביו, ובהמשך נסע לעיר [[בודה (עיר)|אובן]] (בודה; אחת משתי הערים המרכיבות את [[בודפשט]] המודרנית), בירת [[הונגריה]], ולמד אצל סבו, הרב [[אפרים הכהן]] (רב קהילת אובן) מחבר ספר "שער אפרים", צאצא של רבה הראשי של ירושלים [[אפרים פיש]] (סבו זה היה חתנו של אחד מבני בניו של רבי [[אליהו בעל שם מחלם]]){{הערה|{{HebrewBooks|[[יעקב עמדין]]|מגלת ספר|37017|עמוד=12}}}}. כמו כן נדד לעיר [[סלוניקי]] שב[[חבל הבלקן]], שם למד במשך שנתיים אצל הרב אליהו קובו, וגם אצלו הכיר ולמד את שיטת הלימוד הספרדית.
 
בהמשך חזר לאובן, שם התחתן ונולדה לו בת. לפי המתואר בספר "[[מגילת ספר]]" של בנו, רבי יעקב עמדין, נהרגו אשתו ובתו בשנת [[1686]] ([[ה'תמ"ו]]) כאשר בעת המצור של צבא [[אוסטריה]] על העיר פגע פגז [[תותח]] בביתו ומוטט אותו על האשה והבת. והוא עצמו ברח מהעיר לפני שנכבשה, נדד והגיע ל[[סרייבו]] שב[[בוסניה (אזור)|בוסניה]], שם כיהן כרב [[יהדות סרייבו|הקהילה]] עד [[1689]]. בהמשך, יצא לחפש את הוריו שנשבו, ונפדו ב[[ברלין]], ובדרכו התארח אצל רבי [[שמואל אבוהב]] ב[[ונציה|וונציה]], ועבר גם ב[[אנסבך (עיר)|אנשבך]], ב[[פיורדה]] וב[[פראג]].
 
בבואו לברלין נשא לאשה את שרה רבקה, בתו של הרב [[משולם זלמן מירלש]] נוימרק [[אב"ד]] [[קהילות אה"ו]]. אחר נישואיו ישב בעיר [[אלטונה]] 18 שנים, ייסד שם [[ישיבה]], ופעל רבות לתיקוני הדת בעיר. בשנת תס"ו מונה לרב קהילות אה"ו לצד הרב משה מרוטנברג, ב[[הסכם רוטציה]] של 6שישה חודשים. בעקבות חילוקי דעות שהתעוררו בשאלה הלכתית בדינה של תרנגולת בלי לב נאלץ להתפטר, דבר שהיסב לו חולי כבד{{הערה|מחלת "תגבורת הירוקה", מחלה התמתאפינת בהתנהגות עצבנית וכעוסה. מגילת ספר עמוד 83. שם מסופר גם על מחלה נוספת, "[[מרה שחורה]]", שנגרמה לו בעקבות עוקץ של שותפו, שגרם לו להפסד כל ממונו.}}. לאחר מכן מונה לרב קהילת האשכנזים ב[[אמסטרדם]]. הקהילה קצבה לו סכום עצום של 2,500 [[גילדן]] לשנה, פי עשרה מהמקובל בערים אחרות באותה עת. בני שתי הקהילות, האשכנזית והספרדית, כיבדוהו מאוד. בעיר זו הדפיס את ספרו, שו"ת חכם צבי. אך בעקבות חילוקי דעות (להלן) נאלץ לעזוב את העיר.
 
בעזבו את אמסטרדם, שלח את משפחתו לעיר [[אמדן]], והוא עצמו נדד ל[[אנגליה]], לבקשת הקהילה הספרדית ב[[לונדון]] שהעריכה אותו, ובעבר פנתה אליו בשאלת מעמדו של דרשן הקהילה, רבי [[דוד ניטו]]. עבר בקהילות רבות באשכנז ובפולין, כשבחלקן השתהה מספר חודשים, עד שהגיע בחורף של שנת [[ה'תע"ח]] ל[[לבוב]] שב[[גליציה]], שם כיהן כרב מספר חודשים, עד יום מותו ב[[א' באייר]] ה'תע"ח (1718), והספיק לתקן בעיר מספר תקנות חשובות.