משה יצחק אשכנזי (טדסקי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ספריו: הרחבה
שורה 23:
תכלית עבודתו של אשכנזי בספריו הייתה בעיקר [[פדגוגיה|פדגוגית]] . פירושיו הם פרי עיון מתמיד במקרא, יחד עם תלמידיו וחבריו, שהיו כולם מבית מדרשו של [[שמואל דוד לוצאטו|שד"ל]]. המגמה ששררה באיטליה, בניגוד למזרח אירופה ומרכזה, הייתה ברוחו של [[משה מנדלסון]] להתייחס לתנ"ך כבעל ערך [[אסתטיקה|אסתיטי]] ודתי-מוסרי ולא באספקלריה של הפירוש התלמודי.<ref>'''אנציקלופדיה מקראית''', כר' ח', [[מוסד ביאליק]], תשמ"ב, עמ' 729</ref>
 
ספרו הידוע והמקיף ביותר הוא הספר "'''הואיל משה'''",<ref>'''ספר הואיל משה''' / ... מאת משה יצחק בכ"ר [בן כבוד הרב] שמואל אשכנזי, ליוורנו, תרמ"א - תרמ"ט </ref> ספר בן שמונה כרכים שיצא במהלך מספר שנים ומכיל פירוש עממי למקרא שנועד בעיקר למטרות חינוכיות ונשען על הפרשנות היהודית המסורתית בשילוב עם זו המדעית המתונה בהשפעת משה מנדלסון ושד"ל.<ref name=":0" /> הכרך הראשון הוא הערות ופשטים על [[תורה|חמישה חומשי תורה]]. כר' ב' על [[נביאים|נביאים ראשונים]]. כר' ג' ביאור על [[ישעיהו]], [[ירמיהו]] ו[[יחזקאל]], כר' ד' ביאור חדש על [[תרי עשר]], כר' ה' על ספר [[תהילים]], כר' ו' על [[חמש מגילות]] וספר [[משלי]], כר' ז' ביאור חדש על ספר [[ספר איוב|איוב]] וכר' ח' מכיל פירושים על ספרים שונים.

וכך הוא כותב: "ואין זה כבוד מקראי קדשנו להקשות דעתו ולגזור שלא נפל בהם שום טעות, ולהואיל לפרש פירושים רחוקים לקיים דברים ככתבם ... וכבוד התנ"ך מונח במקומו גם אם נניח שנפל בהם איזה טעות סופר שאינו לא מעלה ולא מוריד".<ref name=":2">משה גרינברג ושמואל אחיטוב, עורכים, '''מקרא לישראל''' : פירוש מדעי למקרא
דוגמא לאופי פירושיו ניתן למצוא בדרך שבה הוא מיישב את הסתירה בין שתי הגרסאות השונות לפגישת ההיכרות שבין שאול ודוד. גרסה אחת מספרת שהכיר אותו עוד טרם מלחמתו עם גולית, ואילו גרסה אחרת מספרת שהכיר אותו לאחר גבורתו עם גולית. {{תנ"ך|שמואל א|טז|כא}}, לעומת {{תנ"ך|שמואל א|יז|נב}}.
 
[[האוניברסיטה העברית בירושלים]] [[עם עובד]] [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס|י"ל מאגנס]], 1966, כר' שמואל א' עם מבוא ופירוש של שמעון בר-אפרת, עמ' 22
</ref> כדוגמא לדרך זו ניתן לראות את הפירוש שהוא נותן לשתי הגרסאות השונות המציגות את פגישתם הראשונה של שאול ודוד. בראשונה מסופר שהוא פוגש אותו לראשונה עוד טרם מלחמתו ב[[גוליית]], ובפרק הסמוך מסופר, שרק לאחר מעשה גוליית מתעניין שאול בנער הגיבור. אשכנזי פותר את הסתירה בדרך שלא הייתה מקובלת בזמנו: "וכל הפירושים שראיתי וששמעתי על הדבר הקשה הזה דחוקים הם . על כן הואלתי לבאר שלקיחת דוד לנושא כלי שאול מסופרת לנו בשני אופנים מיד שני כותבים ; כפי הראשון בא דוד אל שאול לפני המלחמה , וכפי השני מצא חן בעיניו אחרי הכותו את גלית"<ref name=":2" />
 
</ref>
 
==== לקט מספריו שתורגמו לעברית ====