מעמד הר גריזים והר עיבל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה, קישורים פנימיים
שורה 3:
|סוג יישוב=מעמד מקראי
|שם בשפת המקור=
|תמונה=[[קובץ:הר גריזים והר עיבל. .jpg|ממוזערמרכז|330px]]
|כיתוב=הר גריזים והר עיבל במבטמבט ממזרח (משמאל: הר גריזים ומימין(משמאל) הרוהר עיבל (מימין). ביניהם, העירוהעיר [[שכם]] ביניהם.
|מדינה=ישראל
|קואורדינטות={{coord|32.2202777777778|N|35.2788888888889|E|display=inline,title|type:city}}
שורה 10:
|אזור זמן=+2
}}
'''מעמד הר גריזים והר עיבל''' או '''מעמד הברכה והקללה''' הוא מעמד שאירע ב[[הר גריזים]] ו[[הר עיבל]] שב[[השומרון|שומרון]], סמוך לכניסת עם ישראל לארץ ישראל בראשית [[תקופת ההתנחלות]], בתום [[נדודי בני ישראל במדבר|ארבעים שנות הנדודים במדבר]]. המעמד כלל בניית [[מזבח]] בהר עיבל והקרבת קרבנות [[קורבן עולה|עולה]] ו[[קרבן שלמים|שלמים]] עליו, כתיבת חלקים מספר התורההציווי על גבי אבנים, ברכת הלויים את השומר את מצוות ה' וקללת העובר על מצוותיו, ובסיוםקיום המעמד קריאת דברי הברכה והקללה הכתובות בפרשתמופיע ב[[פרשתספר כי תבוא|כי תבואדברים]] באוזניוקיומו העםבפועל על ידימתואר ב[[ספר יהושע בן נון]].
 
המעמד כלל בניית [[מזבח]] בהר עיבל והקרבת קרבנות [[קורבן עולה|עולה]] ו[[קרבן שלמים|שלמים]] עליו, כתיבת חלקים מספר [[התורה]] על גבי אבנים, ברכת [[שבט לוי|הלויים]] לשומרי [[מצווה|מצוות ה']] וקללתם על עוברי מצוותיו. בסיום המעמד, קרא [[יהושע בן נון]] באוזני העם את הברכות והקללות הכתובות ב[[פרשת כי תבוא]].
 
== הציווי בתורה ==
[[קובץ:הר גריזים והר עיבל במבט מהצד.jpg|ממוזער|מבט מהיישוב [[הר ברכה]] על הר גריזים והר עיבל. על הר גריזים ניתן לראות את בתי [[שומרונים|השומרונים]], ועל הר עיבל את הבסיס הצבאי שחונה על פסגתו המתנשאת לגובה 940 מטרים.]]
מהותו של המעמד היא כריתת ברית בין עם ישראל לה' על קיום המצוות הנזכרות ב[[ספר דברים]], המנויות בפרשות [[פרשת ראה|ראה]], [[פרשת שופטים|שופטים]], [[פרשת כי תצא|כי תצא]] ותחילת [[פרשת כי תבוא|כי תבוא]], המורותולא לעםנכללו ישראלבברית כיצדשנכרתה עליהםקודם לנהוגלהן בבואם לב[[ארץספר ישראלויקרא]], ובעתב[[פרשת ישיבתם עליהבחוקותי]]. על מצוות אלו עדייןמורות לאלעם נכרתהישראל בריתכיצד קודםעליהם לכןלנהוג (בשונהבבואם משאר מצוות התורה שעליהן כבר נכרתה ברית עם ה' בל[[פרשתארץ בחוקותיישראל]]) ובישיבתם בה, לכן מצווה [[משה]] את ישראל על קיום הברית בסמוך לכניסתם לארץ.
 
לאור זאת, הציווי על קיום המעמד נזכר בתורה בספר דברים בשני מקומות, לפני פירוט מצוות הארץ, ב[[פרשת ראה]]{{הערה|ספר דברים פרק יא, פסוקים כו-ל.}}:
לאור זאת, הציווי על קיום המעמד נזכר בתורה בספר דברים בשני מקומות, לפני פירוט מצוות הארץ, בפרשת ראה{{הערה|ספר דברים פרק יא, פסוקים כו-ל.}}:{{ציטוט|תוכן=רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם: וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל: הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה }}ומיד לאחר סיום פירוט המצוות, בפרשת 'כי תבוא'{{הערה|ספר דברים פרק כז, פסוקים ב-ח.}}: {{ציטוט|תוכן=וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ: וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל: אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ: וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים ואָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ: וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב }}
{{ציטוט|תוכן=רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם: וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל: הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה }}
ומיד לאחר סיום פירוט המצוות, ב[[פרשת כי תבוא]]{{הערה|ספר דברים פרק כז, פסוקים ב-ח.}}:
לאור זאת, הציווי על קיום המעמד נזכר בתורה בספר דברים בשני מקומות, לפני פירוט מצוות הארץ, בפרשת ראה{{הערה|ספר דברים פרק יא, פסוקים כו-ל.}}:{{ציטוט|תוכן=רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם: וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל: הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה }}ומיד לאחר סיום פירוט המצוות, בפרשת 'כי תבוא'{{הערה|ספר דברים פרק כז, פסוקים ב-ח.}}: {{ציטוט|תוכן=וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ: וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל: אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ: וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים ואָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ: וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב }}
 
== עיתוי המעמד ==
ב[[ספר דברים]] נאמר שמעמד זה יתבצע {{ציטוטון|בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן}}. בפועל תיאור המעמד מופיע בספר יהושע פרק ח, לאחר [[מלחמת [[העי השנייה]] השנייה. בדברי [[חז"ל]] מובאת דעה שאכן ביום מעבר הירדן הגיעו להר גריזים והר עיבל בדרך נס, ואז עשו את המעמד{{הערה|ילקוט שמעוני יהושע רמז יד. דעת ר' יהודה בתלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק ז הלכה ג.}}. וישנה דעה נוספת בחז"ל שביום מעבר הירדן עשו שתי 'גבשושיות' סמוך לגלגל וקראו להן 'הר גריזים' ו'הר עיבל', ושם עשו את המעמד{{הערה|דעת ר' אלעזר בתלמוד הירושלמי שם.}}.
 
== המזבח וכתיבת התורה ==
== מזבח הר עיבל ==
{{הפניה לערך מורחב|מזבח הר עיבל}}
כחלק ממעמד הברכה והקללה נאמר בספר דברים שיש לבנות מזבח מאבנים שלימות בהר עיבל שעליו יקריבו קרבנות [[קורבן עולה|עולה]], וכן קרבנות [[קורבן שלמים|שלמים]] שאת בשרם יאכלו שם ויחגגו את כניסתם לארץ וכריתת הברית עם ה'. מזבח זה זוהה במהלך [[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] שבוצעו בהר עיבל בשנות 1982–1989 על ידי פרופ' [[אדם זרטל]].
 
== כתיבת התורה על האבנים ==
נאמר בספר דברים שיש להקים אבנים גדולות בהר עיבל, לסוד אותן בסיד ולכתוב עליהן את 'דברי התורה הזאת'. בספר יהושע נאמר שכתבו על האבנים את 'מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'. 
 
יש אומרים שמה שנכתב על האבנים אלו מצוות התורה בזו אחר זו בקצרה, כפי שנכתבו בספרי [[מניין המצוות|מוני המצוות]]{{הערה|רב סעדיה גאון ספר דברים פרק כז פסוק ג.}}. ויש אומרים שכל התורה הייתה כתובה על האבנים, והיה זה בדרך נס או שהיו אלו אבנים גדולות מאד{{הערה|רמב"ן שם בשם 'ספר תאגי'.}}. ודעת חז"ל שכתבו עליהן את דברי התורה בשבעים לשונות{{הערה|תלמוד בבלי מסכת סוטה דף לב עמוד א.}}.
 
== אופן ביצועאמירת הברכה והקללה ==
ב[[פרשת כי תבוא]] שבספר דברים מתואר אופן ביצוע הברכה והקללה: חלוקת עם ישראל לשני חלקים כאשר ששה שבטים (שמעון, לוי, יהודה, יששכר, יוסף ובנימין) עומדים על הר גריזים, וששה שבטים (ראובן, גד, אשר, זבולון, דן ונפתלי) עומדים על הר עיבל. הכהנים והלויים עמדו בגיא שבין ההרים, ב[[שכם הקדומה|שכם]], והפכו פניהם כלפי הר גריזים כאשר אמרו את דברי הברכה למי שישמור את מצוות התורה, ולאחר מכן הפכו פניהם כלפי הר עיבל כאשר אמרו את דברי הקללה למי שיעבור על מצוות התורה. כל העם ענה 'אמן' ובכך קיבל על עצמו את הדברים באמנה.
 
שורה 37 ⟵ 40:
 
== הקראת הברכה והקללה שבספר דברים ==
בסיום המעמד הקריא יהושע לעם את דברי הברכה והקללה הכתובות בפרשת '[[כי תבוא']] שבספר דברים. רוב הפרשנים מבארים שהכוונה לדברי הברכה והקללה הנזכרים בספר דברים פרק כח{{הערה|מצודות דוד, רד"ק ומלבי"ם ביהושע פרק ח פסוק לד.}}. אמנם יש מציעים לומר שהכוונה היא לברכות והקללות שבפרק כז, שאותם הלויים אמרו לעם קודם לכן{{הערה|רד"ק ומלבי"ם הנ"ל.}}.
 
רוב הפרשנים מבארים שהכוונה לדברי הברכה והקללה הנזכרים בספר דברים פרק כח{{הערה|מצודות דוד, רד"ק ומלבי"ם ביהושע פרק ח פסוק לד.}}. אמנם יש מציעים לומר שהכוונה היא לברכות והקללות שבפרק כז, שאותם הלויים אמרו לעם קודם לכן{{הערה|רד"ק ומלבי"ם הנ"ל.}}.
 
== ראו גם ==
* [[הרפרשת גריזיםמשפטים]]
* [[הרהברית עיבלבשכם]]
* [[מזבחנאום הר עיבליהושע]]
 
== קישורים חיצוניים ==