פרודיות לפורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: הוספת אתר עם אוסף גדול של פרודיות
הגהה, עיצוב
שורה 2:
{{מפנה|מסכת פורים|מסכת בה נידונים דיני פורים|מסכת מגילה}}
[[קובץ:חבקבוק הנביא.jpg|ממוזער|עמוד מתוך '''חבקבוק הנביא''', פיזרו ה'רע"ג.]]
'''פָּרוֹדְיוֹת לפורים''' הן [[פרודיה|פרודיות]] המיועדות לקריאה בחג ה[[פורים]], הנפוצות בגרסאות שונות בקרב ה[[יהודי]]ם, החל מתקופת ה[[ראשונים]]. הפרודיות מחקות את ה[[מקרא]], ה[[תלמוד בבלי|תלמוד]], ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]], ה[[סליחות]], ה[[קידוש]], [[זמירות שבת|זמירות השבת]] ועוד. הנושא העיקרי הוא [[שתיית יין בפורים|מצוות השכרות בפורים]], שהורחבהשהורחב ל"איסור" שתיית [[מים]] ואף ל"[[בל יראה]]" על מים. הפרודיות גררו ביקורת רבנית שהביאה עד לכדי קריאה ל[[שריפת ספרים|שריפת הספרים]].
 
הפרודיות גררו ביקורת רבנית שהביאה עד לכדי קריאה ל[[שריפת ספרים|שריפת הספרים]]. החוקר אליעזר סגל טען כי דברי התלמוד{{הערה|{{בבלי|חולין|קלט|ב}}}} "המן מן התורה מניין..." הם פרודיה לחג הפורים, ומצביעים על קיומו של לימוד תורה פארודית כבר בתקופת התלמוד.{{הערה|אליעזר סגל, '''Purim, Parody, and Pipul'''. וראו גם: [[אהרן זאב בן ישי]], '''מבוא למסכת חנוכה''', [[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי]] כרך ג' עמוד 171}}
 
==ליל שיכורים==
{{ערך מורחב|ליל שיכורים}}
'''ליל שיכורים''' הוא [[פיוט]] פורימי הנמצא ב[[מחזור ויטרי]] מתחילת [[המאה ה-13]], ונאמר שמחברו הוא מנחם ב"ר אהרן. הפיוט נכתב כ[[מערבית]] לליל פורים, ומחקה את המערבית "[[ליל שמורים אותו אל חצה|ליל שימורים]]" הנאמרת בליל חג ה[[פסח]]. יש שקיבלו את הפיוט כפיוט קודש, ואף למדו ממנו [[הלכה]].{{הערה|'''דברי יציב''' אורח חיים, סימן רצ"ז אות ו'.}} לעומת זאת, יש שתמהו איך הוכנס פיוט זה למחזור, ורצו להסיק מכך כי "חלו בו (=במחזור ויטרי) ידי אנשים זדים".{{הערה|יעקב בכרך, '''אשתדלות עם שד"ל''', ורשה: שולדברג, תרנ"ו, דף מ:}}
 
==ספר חבקבוק הנביא==
בשנת [[ה'רע"ג]] ([[1513]]) נדפס ספר חבקבוק הנביא, הפרודיה הראשונה בספרות העברית.{{הערה|[[אברהם מאיר הברמן]], '''הספר העברי בהתפתחותו''', עמוד 105.}} הספר מכיל שלוש פרודיות שונות:
* '''חבקבוק הנביא''', פרודיה למקרא, נקראת חבקבוק הנביא כחיקוי לנביא [[חבקוק]] המקראי. בדף השער נכתב:{{ציטוטון|ספר חבקבוק הנביא על שגיונות. לקרוא בו בעת רצון ביומי פורים.}} הספר מתאר ב[[עברית מקראית]] מלחמה בין "בארי" המייצג את המים, ל"כרמי" המייצג את ה[[יין]]. ה[[אלוהים]] מצווה על הנביא חבקבוק לחזק את כרמי ולצאת למלחמה מול בארי. הפרודיה מסתיימת בהמלכת כרמי על כל העם והכרתת בארי ואנשיו.
* '''מגילת סתרים''': -הגרסה הראשונה ל"מסכת פורים". בפרק הראשון עוסקת המסכת בביאור ל"חבקבוק הנביא", ולאחריו בשני פרקים נוספים בדיני שתיית היין בצורה היתולית.
** בסוף שתי הפרודיות הראשונות מופיע [[קולופון]] המרמז ככל הנראה על זהות המחבר: {{ציטוטציטוטון|מרכאות=כן|מדרש הנביא הלבי"א ממשפחת המדקדקים{{הערה|בכתבי היד של הפרודיה לא מופיעות המילים "ממשפחת המדקדקים".}}/ייסדה בזמן אשר מחכמה ומכבוד הכל במאכל ובמשתה אדוקים/יבואו בה קושיות פירכות היקשות בעיות ודברים צדיקים/ותלמיד התלמידים גר-שם פיזרו הקריה ראש המחוקקים}}. יש שהבינו כי "הנביא הלבי"א" הוא רבי [[אליהו בחור]],{{הערה|[[אפרים דיינרד]], '''עתיקות יהודה''' ערך מגילת סתרים. (עמוד 23).}} אך השערה זו התבררה כטעות מאחר שקיימים כתבי יד של הפרודיה שנים רבות לפניו. רבי אליהו בחור כנראה סידר את הדברים לדפוס, וייתכן שהכניס רמז לשמו בקולופון. חלק מהחוקרים הוכיחו מהמילים "גר-שם" ו"הנביא הלביא" כי המחבר הוא רבי לוי בן גרשום,{{הערה|[[ישראל דוידזון]], '''אוצר השירה והפיוט''', עמוד 131 והלאה.}} אך ייתכן כי המילה "גר-שם" רומזת לשמו של המדפיס ולא לשם המחבר. השערה נוספת היא שהמחבר הוא [[ליאון די בלנטיש]] ורימז את שמו במילה "לביא" שפירושה [[אריה]] - ליאון בלועזית.{{הערה|קולמוס גיליון 84, [[אדר]] [[ה'תש"ע]]}}
 
* '''מסכת פורים''' של רבי [[קלונימוס בן קלונימוס]]. המסכת, מכילההמכילה שלושה פרקים. שמותה[[אמוראים]] האמוראיםהדוברים הםבמסכת כשמותיהםקרויים על שלשם תכונות רעות: רבי [[קמצן]], רבי [[עצלות|עצלן]], רבי חמסן, רבי [[שקרן]], וכדומה. בסיום המסכת נכתבהמופיעה הבהרה שככלשנועדה הנראה מיועדתכנראה לענות על ל[[ביקורת|ביקורות]] שייראו בפרודיה תופעה פסולה הגורמת ל[[ביטול תורה]]:
בסוף שתי הפרודיות הראשונות מופיע [[קולופון]] המרמז ככל הנראה על זהות המחבר: {{ציטוט|מרכאות=כן|מדרש הנביא הלבי"א ממשפחת המדקדקים{{הערה|בכתבי היד של הפרודיה לא מופיעות המילים "ממשפחת המדקדקים".}}/ייסדה בזמן אשר מחכמה ומכבוד הכל במאכל ובמשתה אדוקים/יבואו בה קושיות פירכות היקשות בעיות ודברים צדיקים/ותלמיד התלמידים גר-שם פיזרו הקריה ראש המחוקקים}} יש שהבינו כי "הנביא הלבי"א" הוא רבי [[אליהו בחור]],{{הערה|[[אפרים דיינרד]], '''עתיקות יהודה''' ערך מגילת סתרים. (עמוד 23).}} אך השערה זו התבררה כטעות מאחר שקיימים כתבי יד של הפרודיה שנים רבות לפניו. רבי אליהו בחור כנראה סידר את הדברים לדפוס, וייתכן שהכניס רמז לשמו בקולופון. חלק מהחוקרים הוכיחו מהמילים "גר-שם" ו"הנביא הלביא" כי המחבר הוא רבי לוי בן גרשום,{{הערה|[[ישראל דוידזון]], '''אוצר השירה והפיוט''', עמוד 131 והלאה.}} אך ייתכן כי המילה "גר-שם" רומזת לשמו של המדפיס ולא לשם המחבר. השערה נוספת היא שהמחבר הוא [[ליאון די בלנטיש]] ורימז את שמו במילה "לביא" שפירושה [[אריה]] - ליאון בלועזית.{{הערה|קולמוס גיליון 84, [[אדר]] [[ה'תש"ע]]}}
* '''מסכת פורים''' של רבי [[קלונימוס בן קלונימוס]]. המסכת מכילה שלושה פרקים. שמות האמוראים הם כשמותיהם של תכונות רעות: רבי [[קמצן]], רבי [[עצלות|עצלן]], רבי חמסן, רבי [[שקרן]], וכדומה. בסיום המסכת נכתבה הבהרה שככל הנראה מיועדת לענות על [[ביקורת|ביקורות]] שייראו בפרודיה תופעה פסולה הגורמת ל[[ביטול תורה]]:
:{{ציטוטון|ולמה השלים המסכתא בפרק אין קורין, לפי שאין קורין בו אלא בשעה שאינו לא [[יום]] ולא [[לילה]],{{הערה|על פי {{בבלי|מנחות|צט|ב}}}} שלא נכתב אלא לשחוק בעלמא לשמח האנשים ביום פורים. והקורא בו לא הפסיד, אלא כמי שקורא בספרי רפואות ובדברים המועילים לגוף ואינן מזיקין ל[[נפש]], כי דברי זאת המסכתא בדיתי אני קלונימוס מליבי, ה[[משנה]] וה[[גמרא]], ואעידה לי [[עדים]] נאמנים את רבי שקרן ורבי כזבן אחיו הכתובים בסוף המסכתא...}}
 
בסוף הספר הודפס הפיוט [[ככלות ייני]] של רבי [[שלמה אבן גבירול]].
 
==מסכת פורים==
מסכת פורים הייתה במהלך הדורות לפרודיה הפורימית הנפוצה ביותר., בתחילתובתחילת [[המאה ה-20]] כבר היו למסכת פוריםלה עשרות גרסאות,.{{הערה|[[ישראל דוידזון]] '''parody In Jewish''' [[ניו יורק]] [[1907]]}} אחת הגרסאות הנפוצות היא '''תלמוד שיכורים''' שנדפס ב[[ורשה|וורשה]] [[ה'תר"ץ]] ([[1930]]), בה שמות ה[[אמוראים]] הוחלפו בשמות הקשורים בשתיית יין,: רב יינא (תחליף ל[[רב ייבא סבא|רב ייבא]]), רב [[כד]]א, רב {{מונחון|חמרא|יין (ארמית)}}, רב שתיין, וכדומה. את ה[[מהרש"א]] מחליף "מהרש"ע". בסוף הספר נדפסה "הגדה לליל שיכורים" כפרודיה ל[[הגדה של פסח]], וסליחותו[[סליחות]] לפורים.
 
==פרודיות להמן==
החוקר אליעזר סגל טען כי דברי התלמוד{{הערה|{{בבלי|חולין|קלט|ב}}}} "המן מן התורה מניין..." הם פרודיה לחג הפורים, ומצביעים על קיומו של לימוד תורה פארודית כבר בתקופת התלמוד.{{הערה|אליעזר סגל, '''Purim, Parody, and Pipul'''. וראו גם: [[אהרן זאב בן ישי]], '''מבוא למסכת חנוכה''', [[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי]] כרך ג' עמוד 171}}
בחלק מהקהילות נהגו לערוך [[אשכבה (תפילה)|אשכבה]] היתולית ל[[המן]], כפרודיה לתפילת האשכבה הנהוגה בקהילות אלו על נפטרים. גם למנהג זה ישנה התנגדות בספרי ההלכה,{{הערה|'''מועד לכל חי''' סימן לא' בשם "אורה ושמחה"}} אך רבים התייחסו אליו בחיוב והוא התקבל בהרבה קהילות.{{הערה|[[יום-טוב לוינסקי]], [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?167193&pageid=IMG_1528A '''כיצד הכו את המן בתפוצות ישראל''', עמוד 38]. וראו נוסחאות ההשכבה במאמרו של נתנאל מנצור, '''השכבה להמן''', כתב עת "זכור לאברהם", [[חולון]] [[ה'תשס"ג]], עמודים רצה - שיב}} בדומה למנהג זה יש המפרסמים [[מודעת אבל|מודעות אבל]] על המן. בנוסף חוברו נוסח [[כתובה]] להמן, [[צוואה]] של המן ועוד.
 
==ליל שיכורים==
{{ערך מורחב|ליל שיכורים}}
'''ליל שיכורים''' הוא [[פיוט]] פורימי הנמצא ב[[מחזור ויטרי]] מתחילת [[המאה ה-13]], ונאמר שמחברו הוא מנחם ב"ר אהרן. הפיוט נכתב כ[[מערבית]] לליל פורים, ומחקה את המערבית "[[ליל שמורים אותו אל חצה|ליל שימורים]]" הנאמרת בליל חג ה[[פסח]]. יש שקיבלו את הפיוט כפיוט קודש, ואף למדו ממנו [[הלכה]].{{הערה|'''דברי יציב''' אורח חיים, סימן רצ"ז אות ו'.}} לעומת זאת, יש שתמהו איך הוכנס פיוט זה למחזור, ורצו להסיק מכך כי "חלו בו (=במחזור ויטרי) ידי אנשים זדים".{{הערה|יעקב בכרך, '''אשתדלות עם שד"ל''', ורשה: שולדברג, תרנ"ו, דף מ:}}
 
==ביקורת רבנית==
שורה 27 ⟵ 31:
 
בעקבות הביקורת הקשה היו שניסו לחבר מסכתות פורים נקיות מליצנות וסברו כי עליהן לא יחול האיסור.{{הערה|ראו לדוגמה ב[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?14457&pageid=XX0002 דף השער של "מסכת המן"] ''"מה בין מסכת זו למסכת פורים? מסכת פורים היא תוכה כברה, כולה ליצנות ודברים בטלים, אין בה אף משהו של אמת לפיכך אין רוח חכמים נוחה הימנה, וכמעט שאסרו לעיין בה. אבל מסכת זו מיוסדת על הלכות ומאמרי חז"ל אמיתיים, רק רוח ליצנות קלה מרחפת על פני התוכן האמיתי, משום שמחת פורים"''.}} גם הרב [[יעקב ישראל קניבסקי]] חיבר מסכת פורים כשלמד ב[[ישיבת נובהרדוק]].{{הערה|'''פניני רבינו הקהילות יעקב''', חלק א' עמוד יח'.}}
 
==פרודיות להמן==
בחלק מהקהילות נהגו לערוך [[אשכבה (תפילה)|אשכבה]] היתולית ל[[המן]], כפרודיה לתפילת האשכבה הנהוגה בקהילות אלו על נפטרים. גם למנהג זה ישנה התנגדות בספרי ההלכה,{{הערה|'''מועד לכל חי''' סימן לא' בשם "אורה ושמחה"}} אך רבים התייחסו אליו בחיוב והוא התקבל בהרבה קהילות.{{הערה|[[יום-טוב לוינסקי]], [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?167193&pageid=IMG_1528A '''כיצד הכו את המן בתפוצות ישראל''', עמוד 38]. וראו נוסחאות ההשכבה במאמרו של נתנאל מנצור, '''השכבה להמן''', כתב עת "זכור לאברהם", [[חולון]] [[ה'תשס"ג]], עמודים רצה - שיב}} בדומה למנהג זה יש המפרסמים [[מודעת אבל|מודעות אבל]] על המן. בנוסף חוברו נוסח [[כתובה]] להמן, [[צוואה]] של המן ועוד.
 
==ראו גם==
* [[רב פורים]]
* [[פורים שפיל]]
 
==לקריאה נוספת==