הבדלים בין גרסאות בדף "ההתפרצות המינואית"

מ
(הרחבה וסידור)
תגית: תו כיווניות מפורש
החלק שנותר מהאי כוסה שכבת אפר עמוקה, האפר הגעשי נישא ברוח למרחק של עד כ-1200 ק"מ, וכתוצאה מכך שררה אפלה כבדה למשך זמן מה באזורי ההתפרצות.
 
מחקר על-ידי משלחת בינלאומית של מדענים ב-2006 גילה שההתפרצות המינואית הייתה רבת עוצמה אף יותר משהיה מקובל עד אז. [[התפרצות געשית#מדד התפרצות געשית|מדד ההתפרצות]] שלה מוערך כ-7, ואם הערכה זו נכונה היא פלטה לאטמוספירה עד פי ארבעארבעה חומר מהתפרצות [[קרקטואה]] בשנת 1883, התפרצות בעוצמה 6. רק ארבע התפרצויות נוספות במהלך ההיסטוריה פלטו לפי ההערכה יותר חומר: ב[[הר טמבורה]] בשנת 1815, באי [[לומבוק]] בשנת 1257, ב[[הר פאקטו]] בשנת 946, וב[[אגם טאופו]] בשנת 180.
 
==ארכאולוגיה==